דברי ריבות שפ״אDivrei Rivot 381
א׳בפרק אלו כתובות דף כ"ט דבור המתחיל נער' נערה הנער' פר"ח כו' דבור אחר בתולה בתולות וכו' נראה לעניות דעתי שתוספות שהרגישו בקושיא שהקשו בדבור שלאחר זה נימא חד לאתויי חייבי עשה וחד לאתויי חייבי לאוין וכו' ולכן פי' ר"ח מה שפי' דהשתא איכא תלתא קראי בחד קרא מלבד הפסוק הא' חד לחייבי עשה וחד לחייבי לאוין וחד לחייבי כריתות ורש"י נשמר מכל זה במה שכתב איקרי כאן אמתניתין מקשה כלומר המקשה לא הקשה אלא אמתניתי' ובמתניתי' לא הוזכר כ"א חייבי לאוין וחייבי כריתות וכיון שכן המתרץ נדרש ללא שאלו ומתרץ גם כן לחייבי עשה ולכן ה"ג נערה נער' וכו' וקאמ' עוד חד לגופיה לכשורה למעוטי פירש רבינו חננאל שלפי שטתו רומז לחייבי עשה ולתרץ הקושיא הראשונה אזיל לשיטת ר"י בן רבינו האיי כמו שכתבו התוספות ההוא מבעי ליה לכדאביי וא"ת והא איכא שני רבויין נערה הנערה ואין כאן אלא חד דרשה וי"ל שלזה כיון רש"י לאבי הנערה הנערה משמע שהיא קיימת כלומר שאין להוציא שיהא קיימת אלא מכח הנערה דמשמע הידועה שקיימת וכן הבתולות מורה ההא הידועות כמו שכיון רש"י המפורשים באונס את הבתולה מאי בינייהו כתב רש"י משום ר' שמעון בן מנסיא קא פריך לא דאלו שמעון התימני שמעינן ליה וכו' קשה מאי איכפת ליה לרש"י להכריח זה דאף אם היינו חושבים דפריך משום תרוייהו היתה הקושיא יותר חזקה ונראה לעניות דעתי שרש"י הרגיש קושיא דמאי קאמר בג' מאי בינייהו והלא דבר ברור הוא דאיכא בינייהו חייבי עשה וגם המתרץ למה לא תירץ מיד איכא בינייהו חייבי עשה לכן תירץ רש"י לא פריך משום שמעון התימני דשמעון התימני סבר דתופסין קידושין בחייבי לאוין וכיון שכן לא מצי למימר דאיכא בינייהו חייבי עשה שלפי זה נמצא דפליגי מן הקצה אל הקצה דלשמעון התימני אפילו בחייבי לאוין משלם קנס ולרבי שמעון בן מנסיא אפילו בחייבי עשה אין משלמין קנס ואפושי במחלוקת לא מפשינן לכן תירץ ואמר דלא פליגי אלא בחייבי לאוין אלמנה לכהן גדול וזהו שכיון רש"י אף על פי שהיא בלאו אבל בחייבי עשה כ"ע מודו שמשלמין עליהן קנס. זהו מה שנראה לעניות דעתי ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
1
