דברי ריבות שפ״חDivrei Rivot 388
א׳נשאול נשאל דבר מעמדי על שה"ר דוד רוסי י"צו וה"ר עזרה צדיק היו שותפים במשאם ובמתנם ויהי בהמשך הזמן נפטר לבית עולמו עזרה צדיק הנז' ונשארו לו בנים מהם גדולים מהם קטנים ונכסי השותפות עומדים תחת יד ה"ר דוד רוסו הנז' ועתה באו היתומים הנז' לתבוע מה"ר דוד רוסו הנז' הקרן והריוח מחלק אביהם וה"ר דוד רוסו טען ואמר שיש לו על אביהם שלקח מדמי השותפות סך כך כמו שנתברר בפני חכמים שלמים חתומים על חשבון שעשה עם ה"ר אברהם לוי מהריוח שהרויח והודה בפני בית דין שהסך ההוא מאותו החשבון הוא אמת והעלימו מהשותף ולקחו לעצמו ועוד הודה בפני ב"ד שנכנסו בידו שבעים אלף לבנים ועכבם בידו ועתה שאל השואל מה יהיה משפט ודין ענין זה.
1
ב׳תשובה דבר ברור הוא שהדין עם הר' דוד רוסו הנז' וטעמא דמילתא דאף על גב דקיימא לן דדבר הידוע לשנים שותפין אף על פי שהוא ברשות אחד מהם אינו יוצא מחזקתו של שני כל ימי השותפות ואינו יכול לטעון שלקחו ממנו או שנתנו לו במתנה ונאמר לאחר שהמוציא מחבירו עליו הראיה אלא הרי הוא בחזקת שניהם עד שיביא האחר ראיה כמו שכתוב הרמב"ם הלכות שלוחין ושותפין פ' ה' אם כן נמצא לפי זה שאפילו שעומדים הנכסים תחת יד ה"ר דוד הנז' מכל מקום גם כן עומדים בחזקת היתומים וכיון שכן על ה"ר דוד להביא ראיה וכיון שיש יתומים קטנים אין מביאין ראיה כנגד' משום דאין מקבלים עדות שלא בפני בע"ד והקטן כאלו אינו עומד כאן חשוב כמו שכתב הרמ"בם הלכות מלוה ולוה פרק י"ב מכל מקום בנדון דידן הדין עמו מפני שאביהם הודה בפני ב"ד כמו שכתוב וחתום שלקח הסך ההוא מדמי השותפות וכשחייב מודה גובין מהיורשים כמו שכתב מרמב"ם הלכות מלוה ולוה פ' י"א וזה אפילו יהיו הנכסים ברשות היתומים גובים מהם כ"ש בנדון דידן שמשעה שהודה אביהם בבית דין שלקח הסך ההוא מיד תפש ה"ר דוד מחיים מעות מהשותפות כנגדם והוא מוחזק בהם ולא בא עתה להוציא מרשות היתומים ומחזקתם כי מעולם לא נכנס הסך ההוא בחזקת היתומי' אלא משעה שלקח אביהם סך דמים לחלקו והודה שלקחם לקח גם ה"ר דוד לחלקו סך כנגדם כי המעות כחלוקים הם ויש לו לשותף לחלק שלא מדעת חבירו ושלא בפני ב"ד כמו שכתב הרמב"ם ז"ל הלכות שלוחין ושותפי' פרק ה'.
2
ג׳ועוד איכא טעמא אחרינא לזכות לה"ר דוד הנז' וזה שכתב בעל התרומות הביאו מהרי"ק ז"ל חשן המשפט סימן קע"ט דלא אמרו דבר הידוע לשותפות אין לאחד חזקה בו על חבירו אלא כשיש עדים שאותו דבר הוא של השותפות וגם יש עדים שראו עכשיו בידו הא לאו הכי מיגו דאי בעי אמר לא היו דברים מעולם אי נמי אהדרתיה ניהלך כי אמר של השיתוף היא ואתה חייב לי נאמן כיון שכן בנדון דידן אי ליכא עדים שראו עכשו ביד ה"ר דוד סחורות השותפות נאמן לומר הוא חייב לי כך וכך הסך שלקח אביהם אפילו ליכא עדים וב"ד שהודה עליו במיגו דאי בעי אמר כבר החזרתים כל שכן שכפי הנשמע כלהו איתנהו שהודה מחיי' וגם ליכא עדים שראו עתה ביד ה"ר דוד נכסי השותפות באופן דאית ליה מיגו ולכן על פי הדברים האלה גמרתי אמרתי שהדין עם ה"ר דוד רוסו הנזכר לע"ד ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
3
