דברי ריבות מ״טDivrei Rivot 49
א׳כלל כונת רש"י ז"ל בקמא ובכתובות כאן שבין לפי סוגית גיטין דקניס שוגג אטו מזיד בין לסוגיא דחולין דלא קניס אלא שלא יהנה ממעשה שבת אי אפשר לפרש במזיד דרבי מאיר ולא במזיד דרבי יהודה לא יאכל עולמית לא הוא ולא אחרים כרבי יוחנן הסנדלר לפיכך הוכרח לומר דסבר כרבי יוחנן הסנדלר ואף על גב דאיכא למימר דמי הכניסו לרש"י ז"ל להכריע זה דממילא הוא מוכרח דכיון דרבי יוחנן אמר לא יאכל עולמית לא הוא ולא אחרים מכלל דעולמית דר' יהודה כיון שלא פירש לדידיה דוקא קאמר דאיכ' למימר דמשום דר' יוחנן הזכיר בשוגג יאכל למוצאי שבת לאחרים ולא לו הוצרך לפרש במזיד לא יאכל עולמית לא לו ולא לאחרים מה שאין כן בדברי רבי יהודה אך ההכרח לפי סוגיא דחולין דרבי יוחנן דוקא גרסינן יאכל ושוגג דרבי יהודה או במזיד דרבי מאיר אם כן בתרוייהו ר"ל במזיד דר' מאיר ובשוגג דרבי יהודה צריך לומר יאכל למ"ש בין לו בין לאחרים והשתא כיון דבשוגג דרבי יהודה צריך לומר יאכל וגם מזיד דר' יהודה ר"ל לא יאכל עולמית בין לו בין לאחרי' אמאי גרסינן במילתיה יאכל אלא הכרח לנו לומר דאיידי דתנא סיפא בדידיה תנא רישא בדידיה. ולפי סוגיא דגיטין דהכרח לנו לומר דשוגג דרבי יהודה לא יאכל הוא בו ביום אלא למ"ש אבל אחרי' אוכלים בו ביום דלדידיה קנסינן שוגג אטו מזיד אפשר לומר דאיידי דתנא רישא בדידיה תנא סיפא בדידיה אבל הכי נמי דאפילו אחרים לא יאכלו עולמית אי אפשר לומר כן דמאי דאמרינן קנסו שוגג אטו מזיד במזיד נמי קנסא הוא ולדידיה דעבד איסורא קנסינן אבל אחרים לא ואם כן הכרח לומר דמזיד דר' יהודה דקאמ' לא יאכל עולמית לדידיה דווקא קאמר ולא לאחרי' והכרח סוגיא דחולין דפירשו בשוגג דרבי יהודה יאכל למ"ש הוא ואחרי' כדי שלא יהנה ממעשה שבת ולא משום קנסא דאי קניס שוגג אטו מזיד הוה ליה למקנסא לשוגג דומיא דמזיד וכי היכי דבמזיד לא יאכל עולמית הכי נמי הוה ליה למגזר בשוגג זהו הטעם שפירש רש"י בכתובות כגיטין ובקמא כחולין לומר שעם שני הפרושים אי אפשר לומר יאכל בשום תנא אלא כר' יוחנן כמו שהכרחתי והטעם שלא פרש"י בקמא מ"ש בכתובו' ומ"ש בכתובות בקמא הוא שבסדר נשים רצה לפרש פירוש א' ולפיכך פירש בכתובות כמו בגיטין פירש למ' פירש רש"י בקמא כמו בחולין לפי שהוא רוצה לומר דאי אפשר לפרש בדברי רבי יהודה לא יאכל עולמית לא לו ולא לאחרים והכרח הוא שרש"י הרגיש בדברי רבי יהודה דאמר בשוגג יאכל במוצאי שבת בין לו בין לאחרים ולא אחרים בשבת למה לא אמר בשוגג יאכל דמשמע בין לו בין לאחרים במוצאי שבת ותירץ דאיידי דתנא סיפא בדידיה דקאמר לא יאכל עולמית הוא דווקא תנא רישא בדידיה ועם זה הוא מוכרח דאם איתא דמזיד דרבי יהודה הוא בין לו בין לאחרים למה לא אמר גם כן בשוגג יאכל דמשמע בין לו בין לאחרים דהשתא ליכא למימר איידי דגם כן בסיפא מיירי בין לו בין לאחרים ומדקאמר יאכל איידי דסיפא אם כן במזיד לא יאכל עולמית דקאמר לדידיה דווקא הוא דקאמר ולפיכך הוכרח לומ' סבר לה כרבי יוחנן הסנדלר ולא כר' יהודה דהוא דווקא סבר בין לו בין לאחרי' אסור עולמית כמו שפירש.
1
ב׳והטעם שפירש רש"י בגיטין ובכתובות במזיד דרבי מאיר לא יאכל עולמית הוא מפני שבגיטין רוצה לומר דרבי מאיר לא קניס שוגג אטו מזיד ורבי יהודה קניס ואי מזיד דרבי מאיר דאמר לא יאכל ר"ל בו ביום בלבד לא פריך מידי דהייתי אומר דרבי יהודה דמזיד דידיה חמור קניס שוגג אטו מזיד דמזיד לא יאכל לעולם ובשוגג קניס לא יאכל בו ביום אלא במוצאי שבת אבל רבי מאיר דמזיד דידיה קל דיכול לאכול במוצאי שבת לא קניס לפיכך הוצרך לומר במזיד דרבי מאיר לא יאכל עולמי' הוא דגם כן חמור כמו דרבי יהודה והשתא פריך שפיר או נאמ' טעם אחר דאי מזיד דרבי מאיר לא יאכל בו ביום לא פריך מידי לפי שכשאני קונס שוגג אטו מזיד הוא כשהמזיד עצמו קנס ואם אני אומר כרבי מאיר במזיד לא יאכל בו ביום אלא במוצאי שבת לא קניס לפי שהטעם במזיד הוא משום דלא יהני מאיסור' ובשוגג דליכא איסורא לא קנסינן אבל השתא דבמזיד לא יאכל עולמית בודאי הוא משום קנסא דאי משום דלא ליהני מאיסורא במוצאי שבת יכול לאכול א"כ כמו שקונס במזיד למה לא קניס בשוגג ולפיכך הוצרך לפרש כמו שפירש.
2
ג׳החלוקות בסוגיא א' בשוגג יאכל בו ביום הוא ואחרים. ב' בשוגג יאכל הוא למוצאי שבת ואחרים בו ביום. ג' בשוגג יאכל הוא ואחרי' במוצאי שבת. א' במזיד לא יאכל הוא בו ביום ואחרים בו ביום. ב' במזי' לא יאכל הוא ואחרי' בו ביום אבל יאכל הוא ואחרים למוצאי שבת. ג' במזי' לא יאכל הוא עולמי' ואחרי' אוכלים בו ביום. ד' במזי' לא יאכל הוא עולמי' ואחרים אוכלים למ"ש. ה' במזיד לא יאכל לא הוא ולא אחרים עולמית. אם השוגג החלוקה הראשונה יוכל להיות המזיד כל החמשה חלוקות:
3
ד׳ואם השוגג החלוקה השנית יוכל להיות המזיד הד' חלוקות:
4
ה׳ואם השוגג החלוקה הג' יכול להיות המזיד הג' חלוקות האחרונות:
5
ו׳באופן שבדברי ר' מאיר אפשר להיות י"ב חלוקות אם לא היו דברי רבי יהודה ורבי יוחנן ואם תשי' כר' מאיר הראשונה תוכל לשים בדברי רבי יהודה כל האחרות שיהיו חמורות הימינה ובלבד שתשים במזיד דרבי יהודה אחר מהשלשה חלוקות אחרונות:
6
