דברי ריבות ע״בDivrei Rivot 72
א׳ראובן ושמעון אחים היו עוסקים בסחורה שניהם זה כמה ימים לסוף נפטר שמעון לבית עולמו ולא נמצא שם ראובן אחיו כי מת חוץ לעיר במחוז ולאח"יאה והיו שם אנשים סוחרים וקרא להם ועשה צואה בפניהם ואלו הם הדברים אשר אמר בצואתו שאביריש שיניוריש קי אמי אירמחנו פלוני לי דיר"יש קי דישפואיש קי איא פגאדואה טודוש נוש דיבדוריש קי די טודו לו קי קידארי טומארה איל לה מיאטאד די קאונטו שי האליירה די לה רישטה דארה דוש מיל אשפרו"אה יתומות אי דוש מיל אשפרוש אלאש ישיבות די ארץ ישראל שי קידארי אלגו פארטירן אינטרן מיש אירמאנוש קומו אירמאנוש ונפטר לבית עולמו אחר זה באו דייני ניקופול ופרנסיה ואומרים לראובן תן לנו בידינו הארבעה אלפים לבנים אשר הקדיש שמעון אחיך נ"ע כי אנו אביהן של יתומים.
1
ב׳וראובן אמר כי אינו רוצה לתת בידם מאומה כי אחיו לא אמר תאמרו לאחי שיתן ביד הקהל ופרנסיה כל כך מעות ויעשו הם כטוב בעיניהם רק אמר קילה רישטה דארה ב' מיל אש' ליתומות אי ב' מיל לישיבות די א"י וטוען כי יש במשפחתו עניים מרודים ויתומים ויתומות בני אחיהם וענייך ועניי עירך ענייך קודמין והשני אלפים שאמר יתנו לארץ ישראל גם כן לא אמר תאמר לאחי יצ"ו יתן בידי הפרנסים כל כך מעות שישלחו לארץ ישראל רק אמר אי לי דירי"ש קי אינביאי דוש מיל אשפרוש לארץ ישראל וטוען שג"כ הוא נאמן במעות של הקדש כהם ויש לו יד ויכולת לשלחם ביד מי שירצה כאשר נראה בעיניו ואין לפרנסי הקהל יצ"ו שום כח ושום תביעה עמו וגם כי אחיו שמעון נ"ע לא היה מעירם ומארצם ולא היה נשוי אשה פה רק היה כאורח כי בא פה לעשות פרקמטי' כדרך הסוחרי' וגם כי לא מת בארצם באומרם כי יש להם כח במעות אלו רק מת במחוז אחר מחוז ולחי"אה אף הוא נאמן גם כן לעשות ולשלחם למי שירצה ואין להם עמו שום תביעה כלל ילמדנו רבינו הדין עם מי.
2
ג׳תשובה נראה לעניות דעתי שצדק ראובן בכל טענותיו אם הוא אמת שבשעת פטירת שמעון אחיו היו כבר במשפחתו היתומות העניות והטעם דהלכתא פסיקתא היא דאמדינן דעת הנותן ואנן סהדי שאינו מניח קרוביו ונותן לאחרים דבגדולה מזאת כתב המרדכי פרק קמא דבבא בתרא מעשה באחד שנתן נכסי' לצדקה בעת מותו ולאחר ימים ירדו קרוביו מנכסיהם ואיכא מאן דאמר דאמדינן דעת נותן אילו היה יודע בשעת נתינה שירדו מנכסיהם לא היה מניח קרוביו הלכך יהבינן לקרוביו כל שכן בנדון דידן דבשעת פטירתו כבר היו היתומות במשפחתו דלכולי עלמא אמדינן דעתיה שאינו מניח לקרוביו אם מפני קירוב דעתו אליהם אם מפני קיום מצות התורה עניי ביתו קודמין לעניי עירו וכן פסק רבינו ירוחם מישרי' נתיב כ"ד שכתב תנו מאתים זוז לעניים ינתנו לעניי אותה העיר ואם יש לו קרובים עניים ינתנו להם.
3
ד׳ועוד כתב המרדכי פרק הנזכר ושמעינן מהכא שאדם שנותן צדקה לסתם עניים שקרובים עניים זוכים בה וכו'. ועוד כתב שם אבל אם נדר צדקה בסתם ולא גילה בדעתו בשעה שנדר למי רוצה לחלקה יכול ליתן הכל לעניי קרוביו שכל הנוד' על דעת תורה נודר והתורה אמרה ענייך קודמין. הרי שצדק ראובן בטענתו לתת השני אלפים לבנים ליתומות הקרובות ממשפחתו.
4
ה׳גם במה שטען על השני האלפים לבנים של ישיבות ארץ ישראל תבנה ותיכונן במהרה בימינו הדין עמו כיון ששמעון אחיו הנפטר מינהו לחלקם ועשאו כגבאי עליה' לחלקם וסילק יד ורשות פרנסי וגבאי קהל קדוש ניקופול וכן משמע ממה שכתב המרדכי פרק הנזכר ממעשה שהביא שראובן נתן ממון לצדקה ואמר זה הממון ינתן בריוח כתב בסוף השאלה וגדולה מזאת נראה לי אפילו בחייו אם הודיע כבר לקהל שהוא נודר כך וכך לתת ביד גבאי לעניים שבעיר ושוב העני אפילו הוא גופיה לא מצי לעכובי לעצמו וכו' וכתב הכא נמי כיון שאמר בפני הקהל אני נודר לתת ליך הגבאין כך וכך לעניי העיר או כך וכך לעניי העולם הוה ליה כאלו מטו ליד גבאי דלא מצי למהדר וכו' משמע דוקא משום דנדר ליתנו ביד הגבאין בפני הקהל אבל בנדון דידן לא הזכיר הגבאין אדרבא סילקן ומסר הענין ביד אחיו ראובן.
5
ו׳וגדולה מזאת כתב המרדכי שם וז"ל מעשה ביהודית אחת שנפטרה וא"ר אליעזר ממיץ שנדרה עשרי' דינרי' לצדקה ולאחר פטירתה החזיק בשלה ולא רצה להחזיר ליורשיה אלא ליתן לצדקה והנה היורשים אומרים לא ידענו בזאת הצדקה כלום ושאלו לר"י והשיב כי ר' אליעזר אין לו להחזיק בממון היורשין על מה שנדרה ודין מצוה לקיים דברי המת אין מוטל עליו כיון שלא השליטתו מתחלה לכך ואפילו יטעון ר' אליעזר שהוא גבאי וידו יד עניים הוא ורוצה לעכב את הצדקה בידו ויתננה למי שמחלק הצדקות שנותנים בעירו אף על פי כן נראה לי שאין לו כח להחזיק בממון על כך לחלק זאת הצדקה לדעתו יותר מלדעת היורשין אפילו אם יש לו מיגו להיות נאמן על ידו שנדרה צדקה זו ואף על גב דתניא בתוספתא דב"ק תנו מאתים זוז לעניים יתנום לעניי אותה העיר רבי אחא אומר לעניי כל ישראל אין לכוף היורשים ליתנם לעניי אותה העיר אפילו אם תמצא לומר דהלכה כתנא קמא וכו' וסיים לפיכך אין לרבי אליעזר להחזיק בממון אלא יחזיר ליורשיו ויודיעם שכך נדרה ובעצתו יתנו יורשי אותה יהודית ב' דינר וכו'. הרי שאפי' היו המעות כבר ביד גבאי הצדקה קאמר דאין לו כח לחלקו לדעתו יותר מלדעת היורשין כל שכן בנדון דידן שהנכסים ביד היורש אחיו ומינהו עליהם לחלקם דפשיטא ופשיטא שהדין נותן שיתחלקו על ידו ואין להם לפרנסי ק"ק ניקופול שום טענה כלל ולהיות הענין ברור מפי סופרים ומפי ספרים איני מאריך עוד בראיות ודברים גם להיות המוביל נחוץ שמתי קנצי למילין כי הדין עם ראובן הנז' לפי מה שנראה לע"ד ואמ' לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זל"הה.
6
