דברי ריבות פ״בDivrei Rivot 82
א׳שאלה שנשאלה על לשון שטרות הללו במותב תלתא כחדא הוינא אנחנא בי דינא דחתימין לתתא אתא קדמנא איש אחד שמו ראובן ואמר שהוא בנו של יעקב ואמר שיש לו עדים על זה אשר יודעים שהוא בנו של יעקב הנז' ובקש ממנו לקבלם והביא לפנינו את הישיש שמעון ואחר התראה להגיד האמת עמד ואמר בתורת עדות איך בהיותו בפיס מלמד נערי' לכתוב הביא עליו ה"ר יעקב את הבחור הזה שהיה אז קטן ואמר לו שילמדהו לכתוב ויתן שכרו והוא היה מלמד אותו ושב אליו ה"ר יעקב הנז' פעם אחרת ואמר לו שרצונו שישב הנער עמו וילין בביתו ויוסיף על שכרו ואמר ששאל את יעקב הנז' מה היה לו עם הנער ההוא שככה היה עושה לו והשיב לו ה"ר יעקב הנזכר שהוא בנו וזה אמר ה"ר שמעון ששמע כך פעמים רבות מפיו של ה"ר יעקב הנז' באומרו שהוא אביו של הנער הנז' כל זה אמר רבי שמעון הנז' בתורת עדות ואנחנו לזכו' ולראיה כתבנו וחתמנו פה שמותינו היום יום ג' כ"ה לחדש אב שנת השי"ח ליצירה פה שאלוניקי וקים שמואל טאיטאצאק דיין. שמואל די מדינה דיין משה אליאש דיין.
1
ב׳במותב תלתא כחדא הוינא אנחנא ביה דינא דחתימי לתתא אתא קדמנא איש אחד שמו רבי ראובן ואמר שהוא בנו של הישיש ונעלה כה"ר יעקב נ"ע ושיש לו עדים יודעים על זה שהוא בנו של ה"ר יעקב הנז' ובקש ממנו לקבלה והביא לפנינו את הישיש ונעלה כה"ר יום טוב יצ"ו ואחר ההתראה להגיד האמת עמד ואמר בתורת עדות איך הוא דבר אמת שבהיותו בפי"ס ראה את האיש הזה בצד ה"ר יעקב נ"ע ושאל לו עליו והשיב ואמר לו שהוא בנו ואמר רי"ט הנז' ששמע כך פעמים רבות מפיו של ה"ר יעקב הנז' באומרו שהוא אביו של האיש הזה שהיה אז בחור קטן כל זה העיד לפנינו ה"ר י"ט הנזכר בתורת עדות ולזכות ולראיה כתבנו וחתמנו פה שמותינו היום יום שני שמנה ימי' לחדש אלול שנת הש"יח ליצירה פה שאלוניקי וקים יודה גארסון דיין שמואל נאבארו דיין סעדיא נחמיאש דיין.
2
ג׳תשובה אחרי ראותי טופס העדיות שנתקבלו בב"ד איך ה"ר ראובן הוא בנו של ה"ר יעקב ז"ל נראה לעניות דעתי שהדין עם רבי ראובן הנז' והוא בנו של ה"ר יעקב ז"ל הנז' לכל דבר וראייה לזה דתנן בבתרא פרק יש נוחלין האומר זה בני נאמן וכו' ואמרי' בגמרא למאי הלכתא אמר רב יהודה אמר שמואל ליורשו ולפטור את אשתו מן היבום ליורשו פשיטא ופירש רשב"ם פשיטא דנאמן במיגו דאי בעי יהיב ליה במתנה כי אמר נמי בני הוא וירשני נאמן וכו' ומשני לפטור את אשתו מן היבום אצטריכא ליה וכו' הרי שבאומרו ה"ר יעקב הנז' שזה האיש בנו נאמן ליורשו ועוד במסכת קדושין פרק עשרה יוחסין גרסינן אמר רב נחמן שלשה נאמנין על הבכור אלו הן חיה אביו ואמו חיה לאלתר אמו כל שבעה אביו לעולם כדתניא יכיר יכירנו לאחרים מכאן אמר רבי יהודה נאמן אדם לומר זה בני בכור וכשם שנאמן לומר זה בני בכור כך נאמן לומר זה בן גרושה וזה בן חלוצה וחכמים אומרים אינו נאמן ופרש"י ז"ל דלא פליגי רבנן אלא אבן גרושה וחלוצה אבל ברישא כולי עלמא מודו וכן הלכתא וכן פסקו כל הפוסקים והרי דברים קל וחומר ומה במקום דאיכא חזקה נגד דבור האב שהרי האומר זה בני בכורי מיירי בתינוק בין הבנים ואומר על קטן שבבניו זה בכור ואף על גב שעל ידי שהוא מעיד על זה שהוא בכור מחזיק את הגדולים לממזרים אפילו הכי נאמן וכן כתבו התוספות וכן כתב הר"ן וז"ל מוכח פרק יש נוחלין דלרבי יהודה דקיימא לן כותיה אפילו היו מוחזקין מאחר שהוא בכור האב נאמן לומר לא כי אלא זה.
3
ד׳הרי שאפילו במקום שסותר החזקה את דבורו נאמן בנדון דידן דליכא חזקה נגד דבורו דהרי מעולם לא הוחזק ראובן הנז' שלא היה בנו של יעקב הנז' אלא שלא היו יודעים ומכירים אותו לא כל שכן שיהיה נאמן רבי יעקב לומר שהוא בנו וכן פסק הרמב"ם הלכות נחלות פרק ב' ועוד כתב פ' ד' כל היורשין יורשין בחזקה כיצד עדים שהעידו שזה הוחזק לנו שהוא בנו של פלוני או אחיו אף על פי שאינן עדי יחוס לא ידעו אמתת היחוסין הרי אלו יורשין בעדות זה הרי שבעדי חזקה בעלמא קאמר דיורשין כל שכן בנדון דידן דאיכא עדי הודאת האב שזה בנו.
4
ה׳וא"ת כל מה שכתבנו ניחא באדם שבא עם אשתו ממדינת הים ואמר על אחד שבא עמו שהוא בנו מאשתו אבל בנדון דידן שאמו של ר' ראובן הנזכר לא היתה נשואה לה"ר יעקב הנזכר אפשר שרבי יעקב עצמו אינו יודע שהוא בנו אלא שאמר כן בדדמי כי אפשר שכשם שבא הוא עליה גם בא אחר עליה ואף על גב דאיכא מיגו דאי בעי יהיב ליה במתנה אינו נאמן לומר שהוא בנו משום דהוי מיגו במקום עדים כמו שהאריך הרא"ש בשאלותיו כלל פ"ב כבר כתב הוא ז"ל שם על זה והביא סוגית יבמות פרק אלמנה לכהן גדול דגרסינן התם איתמר הבא על ארוסתו בבית חמיו רב אמר הולד ממזר ופירש רש"י דחיישינן הואיל ופרוצה היא אחר נמי בא עליה ואיעברה מיניה ושמואל אמר הולד שתוקי אמר רבא מסתברא מילתיה דרב דדיימא מעלמא פירוש שחשודה מאחרים אבל לא דיימא מעלמא בתר דידיה שדינן ליה וכו' איכא דאמרי בבא עליה כולי עלמא ל"פ דבתר דידיה שדינן ליה והכי איתמר ארוסה שעיברה רב אמר הולד ממזר ושמואל אמר הולד שתוקי אמר רבא מסתברא מילתיה דרב דלא דיימא מיניה ודיימא מעלמא אבל דיימא מיניה אף על גב דדיימא מעלמא בתר דידיה שדינן ליה וכו' וכתב הוא ז"ל דהלכה כלישנא בתרא וכן פסק אבי העזרי ורבינו שמשון ואזלינן לקולא דכיון דדיימא מיניה אף על גב דדיימא נמי מעלמא בתר דידיה שדינן ליה כרבא דהלכתא כוותיה וכן כתב מגיד משנה הלכות יבום וחליצה פרק שלישי בשם הרשב"א דפוסק כלישנא בתרא. וכיון שכן בנדון דידן אפילו שאמו של ראובן הנזכר דיימא מעלמא כיון דדיימא נמי מה"ר יעקב בתר דידיה שדינן ליה כל שכן דבנדון דידן לפי מה שהוגד מפי מגידי אמת דיימא מיניה ולא דיימא כלל מעלמא שהיתה מיוחדת לו ואנן סהדי שלא הפקירה את עצמה אצל אחר דפשיטא ופשיטא דאפילו ללישנא קמא שדינן ליה לרבי ראובן הנזכר בתר ה"ר יעקב הנז'.
5
ו׳ובר מן דין כתב רב אלפס ההיא דיבמות דמאי דקאמר רב הולד ממזר ספק ממזר הוי ואסור בממזרת ושתוקי דאמר שמואל בדוקי הוא דבדקינן לאמיה ואי אמרה לכשר נבעלתי נאמנת והלכתא בהא כשמואל דקים ליה כאבא שאול דתנן פרק י' יוחסין אבא שאול היה קורא לשתוקי בדוקי ואמרינן מאי בדוקי דבדקינן לאמי' ואי אמר' לכשר נבעלתי נאמנ' ואע"ג דרוב פסולי' אצלה ואמר רבא הלכה כאב' שאול הילכך הלכת' כשמואל וכיון שכן בנדון דידן אמו של רבי ראובן אומרת בפירוש שנבעלה לה"ר יעקב ודאי דנאמנת ואף על גב שכתב נמקי יוסף בשם הריטב"א שם ביבמו' וז"ל ומאי דאמרינן שהיא נאמנת להכשירו לא תימ' ליוחסין ולהכשירו בבת ישראל אלא לענין ירושה נמי דכיון דארוס הוא והיא טוענת בברי' דמיני' הוא כודאי משוינן ליה ובתר ארוס דהוי היתר' שדינן ליה והני מילי בארוסה או באשת איש אבל בפנויה שילדה ואמרה מפלוני הוא אף על פי שנאמנת עליו להכשירו ליוחסין מדשמואל ואב' שאול כשהו' שותק או כשאינו זכור או שהוא במדינת הים אינה נאמנת עליו לירושה ואפילו היכא דבא עליה ודימ' מיניה שכשם שזינתה עמו כך אפשר שזינתה עם אדם כשר דעלמ' ואין נאמנות שלה באדם מסויים יותר מאחר אלא הנאמנות הוא שנבעל' לכשר לה משום חזקה דגופ' כדאית' התם ואפילו בפילגש המיוחדת לו אינו נאמן עליו וכן עיקר הרי שכתב דדוק' בארוסה נאמנת לענין ירושה אבל כשאינה ארוסה אפילו פלגש אינה נאמנת לירושה.
6
ז׳ויש לומר דהני מילי כשהו' שותק או אינו זכור או שהוא במדינת הים כמו שכתב הוא ז"ל אבל בנדון דידן שטוען ה"ר יעקב ברי' זה בני פשיט' דנאמנת אפילו לענין ירושה כיון דבארוסה אפילו היא מכחישתו אם הוא טוען ברי' נאמן ובגדולה מזו פסק כן הרש"בא בתשובותי בתשובותיו סימן תר"י עיין שם.
7
ח׳וגדולה מזו כתב הרמב"ם הלכות יבום וחליצה פ' שלישי מי שזינה עם אשה בין פנויה בין אשת איש ונתעברה ואמר זה העובר ממנו הוא ואפילו היא מודה לו אף על פי שהוא בנו לענין ירושה הרי זה ספק לענין יבום וכו' הרי שכתב אפילו בזונה שהוא בנו לענין ירושה כ"ש בנדון דידן שהיתה מיוחדת לו דפשיט' ופשיט' שרבי ראובן הנזכר ראוי ליורשו לרבי יעקב הנזכר כאחד מבניו וזה בין בנכסים שהיו לו לרבי יעקב בשעה שאמר שהוא בנו במיגו דאי בעי יהיב ליה במתנה בין בנכסים שבאו לו אחר כן וראיה לזה דאמרינן בקדושין על ההיא מתניתין דהאומר זה בני ממזר אינו נאמן קאמר בגמר' אמר רבי יהודה נאמן אדם לומר זה בן גרושה וכו' וחכמים אומרי' אינו נאמן ופריך בגמר' בשלמ' לר' יהודה היינו דכתיב יכיר יכירנו לאחרים אלא לרבנן יכיר למה לי בשצריך היכר' למאי הלכת' לתת לו פי שנים פשיט' למה לי קרא מיגו דאי בעי מיתב ליה מתנה מי לא יהבי ליה ומשני בנכסים שנפלו לאחר מכאן ופירש רש"י דאי לאו דאשמעינן קרא ליכא מיגו דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם הרי שנאמן האב אפילו על הנכסים הבאים לו לאחר מכאן.
8
ט׳ואם תאמר הרי כתב הרשב"ם על מאי דפריך בגמר' על מתניתין דיש נוחלין ליורשו פשיט' וכו' כתב ואי משום נכסים הבאים לאחר מכאן וכדדרשינן יכיר וכו' הני מילי גבי חלק בכורה דידעינן שהוא בנו אך אינו ידוע אם בכור הוא אבל היכ' דלא ידעינן אם בנו הוא אם לאו לא מהימנינן ליה אלא לנכסים שיש לו עכשיו משום דאיכ' למימר מיגו וכן כתבו התוספו' ויש לומר שכבר כתב הרא"ש בפסקיו בבתרא בשם הר"ם וזה לשונו פליאה גדולה היא לומר שאם בא אדם ממדינת הים הוא ובנו ואמר זה בני שלא יירש אותו הבן בנכסים שנפלו לו לאחר מכאן אלא שאר בניו וכו'. והוא ז"ל פירש הסוגיא לפי שיטתו והכריח מתוך לשון הגמרא פירושו וכן נראה שפסק הרמב"ם הלכות נחלות פרק ב' שכתב אמר האב על מי שלא הוחזק בנו כלל הוא בני ובכורי הוא נאמן.
9
י׳הרי שצירוף חלוקת הבכור עם הודעת בנו נראה שאף על פי דלא ידעינן שהוא בנו נאמן בבכור לנכסי' הבאים לו לאחר מכאן וכן כתב עליו מגיד משנה דקיימא לן כרבי יהודה ורבי יהודה אף על פי שלא הוחזק בבנו קאמר וכן פסק הרא"ש ברמזיו פרק יש נוחלין וז"ל האומר זה בני נאמן ליורשו בנכסים שיפלו לו אחר כך וכן כתב בתשובה שהבאתי לעיל וז"ל ולרבי יהודה אפי' בנכסים שנפלו כשהוא גוסס נאמן מגזרת הכתוב דכתיב יכיר וכו' וגם רבינו ירוחם נתיב כ"ד כתב בשם רמ"ה שיורש בכל הנכסים וכתב לבסוף ומכל מקום נראה שאם לא היה דר כאן ובא ממדינת הים ואמר עליו בני הוא נאמן לגמרי וכן כתב מורי הרב רבי אברהם בן אסמעאל ז"ל הרי לכל הני רברבתא יורש רבי ראובן הנז' בכל הנכסים שהניח ה"ר יעקב הנזכר בשעת פטירתו חלק כחלק ככל אחד מאחיו ולאפס הפנאי להיות השואל נחוץ איני מאריך יותר בראיות ובזה די להיות הענין ברור ואין בו ספק כלל לפי מה שנראה לעניות דעתי ואמר לי לבי נאם הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
10
