דברי ריבות צ״אDivrei Rivot 91
א׳ראובן ושמעון אחים ושותפים במשאם ובמתנם והנה נפטר ראובן לבית עולמו וחיי לרבנן ולכל ישראל שבק והנה יצאו בעלי חוב רבים וקפצו על אחיו שמעון שיפרע ויש שטרות ששמעון ערב בעד אחיו ויש שטרות וחובות שאין שמעון ערב עליהם והבעלי חובים שאין להם שמעון לערב טוענין ואומרים שכל החובות שוים ויש לשמעון לפרוע מנכסי אחיו שוה בשוה כל א' לפי ערכו יטול כפי הנכסים שימצאו ושמעון טוען אני רוצה לפרוע הנכסים והחובות שאני ערב בהם כי לכם איני חייב כלום שהרי אם לא אעשה כן הבעלי חוב שאני ערב להם ידחקו והם אינם חפצים במה שאתם רוצים אלא שאומרים שאפרע להם חובם משלם או משלי או משל אחי יורנו רבינו הדין עם מי.
1
ב׳תשובה עיינתי ועברתי על כל דברי החכם השלם הפוסק וראיתי כי כל דבריו דברים מצודקים משפט אמת אך מה שכתב וז"ל ואם כן אני אומר שכל זמן שלא ישאר מנכסי ראובן אחר פריעת חובות ששמעון אחיו ערב בהם כדי לפרוע להם אין להם על שמעון טענ' כלל כי הנכסי' שיש עתה הרי הוא יכול לתפשם בשבילו כמו שהוכחתי למעלה ונכסיו מיקרו לא של שותפות בהא ודאי מסתפינא וקרוב לודאי קא אמינא במחילת כבוד תורתו שנראה לעניות דעתי שלא צדק במאמרו וזה דמצינן למימר דאף על גב דפליגי רבינו מש' בר מיימון והרמב"ן כת אח' עם הרא"ש כמו שהבי' הטור חשן המשפט סימן ע"ז דהרמב"ם והרמב"ן סברי דשותף אחד שלוה לצורך השותפות נשתעבד השותף השני אף על פי שלא היה שם והרא"ש כתב דלא נשתעבד ומצי למימר לאו בעל דברים דידי את ופסק החכם הפוסק כהרא"ש משום דהלכתא כבתראי וכל שכן לאוקומי ממונא אחזקתיה איכא למימר דעד כא' לא פליג הרא"ש לסברת הרמב"ם והרמב"ן אלא דלא אמרינן דנשתעבד השותף השני גופו עד שיהא חייב לשלם מממונו ומחלקו אבל שנאמר שאפילו נכסי ראובן וחלקו שיש לו בשותפות לא נשתעבד לאותו החוב שלקח הוא לבדו עד שנאמר שיש לשמעון שותפו יתר שאת ויתר עז להחזיק ולתפוס נכסי ראובן לפרוע למי שירצה לפי שנכסי שמעון מיקרו לא של שותפות כמו שכתב החכם הפוסק זה ודאי אין השכל סובלתו.
2
ג׳וראיה לזה אי בעית אימא סברא ואי בעית אימא קרא אי בעית אימא סברא דקיימא לן דאפושי במחלוקת לא מפשינן כיון דמצינו דהרמב"ם והרמב"ן סברי דנשתעבד שמעון אפילו שלא היה שם לשלם מחלקו והבעל חוב יפרע ממי שירצה ודאי שאין סברא לומר שהרא"ש יחלוק מן הקצה אל הקצה לומר שאפילו נכסי ראובן לא נשתעבדו לאותו החוב אלא סבר דלא חל השעבוד על שמעון לשלם מחלקו אבל חלק ראובן ודאי נשתעבד. וכיון שכן בנדון דידן אין כח לשמעון לתפוס הנכסים ולפרע למי שירצה אלא הוי הוא כמו בעל חוב על אותם הנכסים לגבות מהם הערבות שהוא ערב ועומד כנגדו הבעל חוב של ראובן שלוה ממנו ראובן לבדו וירדו כדין ומי שיהיה שטרו מוקדם קודם אם הנכסים מקרקעי ואף אם הם מטלטלי אם נשתעבדו אגב קרקעי באופן דבעל חוב דראובן ושותפו של ראובן שקולים הם ויבאו שניהם ומי שיהיה שטרו בזמן מוקדם יהיה קודם בגביה.
3
ד׳ואי בעית אימא קרא שכתב הרא"ש בתשובותיו כלל פ"ח על ההיא שאלה הרמוזה לעיל שחולק על רבינו משה בר מיימון והרמב"ן כתב זה לשונו אין שמעון משתעבד במאמר ראובן כל זמן שהוא בעצמו לא הקנה להשתעבד אמנם אם יש מממון השותפות ביד שמעון יגבה לוי חובו מחלקו של ראובן.
4
ה׳דקשה מאי אתא לאשמועינן שאם יש נכסים לראובן שיפרע חובו פשיטא ופשיטא שאפילו לא יהיה שמעון שותף אלא אינש דעלמא ויש בידו נכסים של ראובן וראובן חייב ללוי פשיטא דמוציאין מזה ונותנין לזה מדר' נתן אלא ודאי הא אתא לאשמעינן שמשועבד חלק ראובן ללוי לגבות ממנו אם יהיה לו דין קדימה נגד שמעון שותפו דאף על גב שהנכסים של השותפות בחזקת השותפין מכל מקום נשתעבד חלק ראובן לאותו החוב להיות שוה לשמעון שותפו אם יש לו איזו תביעה כנדון דידן להיותם שקולים ולירד לדין ומי שיזכה יגבה וכן משמע מתוך לשון התשובה הנז' שכתב על שמעון ועל ממונו לא חל שום שעבוד וכו' דמשמע אבל על ראובן ועל ממונו חל שעבוד וכיון שחל שעבוד כל הקודם בשטר זכה.
5
ו׳ואם כן בנדון דידן אם יודה שמעון שהחובות היו לצורך השותפות ירד לדין עמהם ואם יהיה בנכסים דין קדימה כל הקודם בזמן זכה זהו מה שנראה לעניות דעתי ואמר לי לבי נאם הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
6
