דברי ריבות צ״הDivrei Rivot 95
א׳להיות שהיו דין ודברים בין המעולה כבוד רבי משה קארו יצ"ו כת אחת ובין הכבודה דונה שמחה אשת המעולה כבוד רבי דוד אלוו יצ"ו כת אחרת על ענין בנין בתים שהיה בונה בחצרו כבוד רבי משה הנז' ודונה שמחה טוענת שלא יגביה הבנין מפני שמאפיל אור בתי החצר שלה וגם שירחיק בנינו ארבע אמות כדין תורתינו הקדושה משתי חלונות שיש לה על הגג שלה מהבתים הנמוכים הסמוכים לחצר רבי משה קארו הנז' ועתה רבי משה קארו הנז' בונה כותל על גבי עמודים סמוך לחלונות ומאפיל הבתים הנמוכים הנז' וגם כן טוענת שכיון שיש זה כמה שהזיקה במים הנגרים מאותם הבתים הנמוכים הנז' שיהיו נגרים לחצר רבי משה קארו שכבר החזיקה בכל כנף הגג היוצא לחצר רבי משה קארו ושלכן אין לו רשות לעשות ולשנות שום דבר ולנגוע בכנף הגג ושאלו דעתי על זה.
1
ב׳ונראה לע"ד שהם דברים ברורים ואין צריך להאריך בהם אם לטענה הראשונה שמאפיל בתי חצרה בגבהות הבנין זו אינה טענה שפשוט הוא שבהרחקת ארבע אמות יכול לבנות ברשותו עד רום רקיעא אם לטענה השנית שבונה סמוך לחלונות גם כן אינה טענה דקיימא לן דכל היכא שאין חבירו יכול למחות בו לא שייך חזקה וגם בנדון דידן לא היה יכול ר' משה קארו למחות שלא יעשו החלונות כיון שלא היה מקבל שום היזק מהם ולכן אין לה חזקה לשיתחייב רבי משה קארו להתרחק מהחלונות ארבע אמות וכן כתב הרשב"א בתשובותיו וז"ל מי שהיה לו חלון עשוי לאורה בתקרת ביתו אם רצה שכנו לבנות ולהגביה כותלו אף על פי שהיה מאפיל עליו הרשו' בידו שלא אמרו שצריך להרחיק ארבע אמות אלא בחלון הפתוח לחצר חבירו וכו' אם לטענה השלישית משפת הגג כתב נמקי יוסף פרק חזקת הבתי' בשם הרי"טבא וז"ל אותן זיזין שמוציאין מגג של רעפים מפני קיום הכותל מן המטר זה נהנה וזה אינו חסר הוא ואינו יכול למחות ואין לו חזקה וכשירצה לבנות זה יסלקם לגמרי וכו'. הרי שיכול רבי משה קארו לסלק לגמרי כנף הגג אבל משום ועשית הישר והטוב רצה להניח כנף הגג כמו שהיא ולעשות נקבים בכנף כמלא עובי העמודים אשר הוא בונה הבית עליהם ובזה עשה לפנים משורת הדין נאם יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
2
