דברי סופרים י״דDivrei Soferim 14
א׳מצות ישיבת ארץ ישראל, נראה לי עיקר כהמגלת אסתר בספר המצות [סוף מצות עשין מצות עשה ד' דהוא בזמן שבית המקדש קיים, וכלשון הכתוב וירשתם אותה וישבתם בה, וגם אין נקרא ישוב אלא בישיבה בשלוה, כדרך שאמרו בבראשית רבא [ר"פ פ"ד] מפרש וישב יעקב ביקש לישב בשלוה, והיינו שהם אדוני הארץ, ולשון הכתוב בני שעיר יושבי הארץ שהקשו בשבת [פ"ה א'] אטו כולי עלמא יושבי רקיע, פשטי דקרא ר"ל אדוני הארץ קודם שבא עשו, וכדרך שאמרו בבראשית רבה [פנ"ח] על פסוק ועפרון ישב דאותו היום נתמנה ארכיסטריקטס, שזה נקרא ישיבה כשהוא אדון ויושב בראש, ובשבת [ל"ג א'] בעון שפיכת דמים בית המקדש חרב וכו’ הא אתם מטמאים אותה אינכם יושבים בה וכו’, ואחר כך א' בעון וכו’ גלות בא וכו’ ע"ש, ואמאי לא אמר גם תחלה אשפיכות דמים גלות דהא דריש אינכם יושבים בה, וע"כ דההיא אישיבה דוקא כדרך ישיבת הארץ בשלוה ובממשלה דזה נקרא ישיבה, והיינו בזמן שבית המקדש קיים ומשחרב במה"ק אע״פ שלא גלו [כולם] ממנה גם היושבים בה אין נקראין יושבי הארץ ואין להם ישיבה בה, ואחר שהם עבדים אליה למלכי העמים המושלים שם כמונו בח"ל אין זה נקרא ישוב שיושבים בה בישיבה, רק גרות בעלמא ולא מקיים וישבתם:
1