דובר צדק, קונטרס דובר צדק, ברכות ב׳Dover Tzedek, Kuntres Dover Tzedek, Berakhot 2
א׳ בברכת קריאת שמע להבין וגו' עד ולקיים ח' דברים. יש לרמז בברכת יוצר אור היינו בינה כמו שכתוב להבחין בין יום ללילה כמו שכתבתי במקום אחר כי בינה הוא הברור כמו שכתוב אני בינה שהוא הברור האמיתי וכן ההבחנה בין יום ולילה הוא בינה. [והוא עץ הדעת טוב ורע כמו שכתוב לעיל דף ח' ע"ב שזה בלב וכן בינה בלב כמו שכתוב בזוהר (ע' תיקוני זוהר במאמר פתח אליהו) ושם ההבדלה בין טוב לרע. ואיתא בברכות (ירושלמי פ"ה הל"ב) אם אין דעה הבדלה מנין וזהו עץ הדעת ואיתא (אבות פ"ג) אם אין בינה אין דעת ואם אין דעת אין בינה.] ולהשכיל שבברכת אהבת עולם שהוא גם כן ברכת התורה (כמו שכתוב ברכות י"א ע"ב) שמזכיר אהבת השם יתברך וישראל והוא על ידי התורה דשלשתם חד. לכך נכלל ברכת התורה בה גם כן ותורה נקרא השכל שהיא שכליות. ולשמוע פרשת שמע ומקודם היא הבינה וידיעה בטוב ורע ואחר כך השכל והנהגה התוריות שהיא קבלת העשיה. ואחר כך השמיעה כענין נעשה קודם לנשמע שהוא קבלת העשיה. ואחר כך ללמוד וללמד אחר שקבל מרבותיו ואחר כך מחביריו יותר מהם (כמו שכתוב תענית ז'.) זהו ללמוד. ומתלמידיו יותר מכולם זהו ללמד והם פרשת ואהבת ופרשת והיה כמו שכתוב ברכות י"ג ב'. אחר כך ולשמור הוא ההתבוננות קודם יציאת המעשה לפועל מלשון ואביו שמר שהוא לשון המתנה. וכמו שכתוב (בעשרה מאמרות) שהמצוה צריכה שמירה והמתנה להכין עצמו וזריזין מקדימין שמא יקדמנו המות. וזה כנגד למען ירבו ימיכם שאחר שעבר כל המדרגות האלה אז יהיה מתון כי בטוח למען ירבו שיהיה ריבוי בחיים ולא יפסק החשך ממנו אחר זמן. מה שאין כן בהתחלה כשמגיע לו חשק צריך להיות זריז לעשותו שלא יפסק בינתיים החשק כמו שכתבנו במקום אחר בענין פסח מצרים נאכל בחפזון כל זמן שלא הלך דרך מדרגות הקודמות. ואחר כך ולעשות והוא נגד פרשת ויאמר כמו שכתוב ברכות (י"ג ב'). ולקיים הוא אמת ויציב וקיים וגו' ורצה לומר שיהיה מעשה קיימת לעד ובקביעות בקנין בלב זהו המדרגה השמינית. [כמו ששמעתי שבפרשה בני אם תקח אמרי וגו' אז תבין וגו' יש ח' מדרגות והשמינית א"ז וגו' והוא בקנין בלב. ובאמת בקנין בלב יהיה רק לעתיד לבוא וכמו שאמרו ז"ל על ובא השמש וטהר לכשיבוא אותו שכתוב בו שמש ומגן וגו']:
1
ב׳ וזה שכתוב בערכין (י"ג:) דכנור שלעתיד לבוא של ח' נימין. כענין מעי ככנור והיון המנגן מאליו כבוד שמים. ובהאי עלמא אינו אלא של ז' נימין דאינו עדיין קנין בלב ולכך בעולם הזה לא כשאני נכתב אני נקרא (פסחים נ'.) כי כל ברכה מתחלת בנוכח ברוך אתה ואחר כך נעלם ורק בתחלה עיניו לנוכח יביטו כמו שכתוב בתניא פ' מ"א דמחשבה לשמה די בתחלה. [ולכך ברכה הסמוכה לחברתה די בפתיחה ראשונה (כמו שכתוב ברכות מ"ו:) ויש שחותמין בברוך כענין תחלתו דברי תורה וסופו דברי תורה שנתבאר לעיל בענין אחר ואין כאן מקום להאריך] מה שאין כן תפלה כולה לנוכח כעומד לפני המלך והיא באה סמוך לגאולה שהיא ברכת אמת ויציב שהוא בקנין בלב אז הגאולה שלימה מכל רע. ואז היא קיים לעד ההכרה לנוכח ואינו נעלם אחר כך. והוא מתחלה ועד סוף כעומד לפני המלך במדרגת הגאולה שהוא מדרגת דוד המלך ע"ה שהוא הגואל עם מדרגתו הוא התפלה כמו שכתוב ואני תפלה. ואז יהיה נקרא גם כן בהוי"ה המורה הנוכח האמיתי כמו שאומרים ברוך אתה ה' בתחלת הברכה שם הוי"ה שמורה שמהוה הכל. מה שאין כן אדנות שהוא אדון הכל הוא נעלם כי בהית לאסתכולי באפיה העבד באדון. מה שאין כן שמהוה היינו אביך קנך ובן לאב מדבר לנוכח ולכך התפלה במדרגת בן. ומכל מקום צריך כעומד לפני המלך כי בעולם הזה אי אפשר למדרגה זו דלכך לא כשאני נכתב כו'. ורק בכתב אפשר כן שרצה לומר בכח ולא בפועל ולכך בפועל צריך להיות בכובד ראש כעבדא קמי מריה:
2
