עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), סוטה ח׳Ein Yaakov (Glick Edition), Sotah 8
א׳משנה. משוח מלחמה בשעה שהוא מדבר אל העם בלה״ק היה מדבר שנאמר (דברים כ ב) והיה כקרבכם אל המלחמה ונגש הכהן (זה כהן משוח מלחמה) ודבר אל העם בלה״ק (שם) ואמר אליהם שמע ישראל וגו׳ על אויביכם ולא על אחיכם לא יהודה על שמעון ולא שמעון על בנימין שאם תפלו בידם ירחמו עליכם כמ״ש להלן (ד״ה ב כח טו) ויקומו האנשים אשר נקבו בשמות ויחזיקו בשביה וכל מערומיהם הלבישו מן השלל וילבישום וינעלום ויאכילום וישקום ויסכום וינהלום בחמורים לכל כושל וגו׳ על אויביכם אתם הולכים שאם תפלו בידם אין מרחמים עליכם. (דברים כ ג) אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם אל ירך לבבכם מפני צהלת סוסים וצחצוח חרבות אל תיראו מפני הגפת התריסים ושפעת הקלגסים ואל תחפזו מקול הקרנות ואל תערצו מפני קול הצוחה כי ה׳ אלהיכם ההולך עמכם הם באים בנצחונו של בשר ודם ואתם באים בנצחונו של מקום פלשתים באים בנצחונו של גלית ומה היה סופו שנפל בחרב והם נפלו עמו בני עמון באים בנצחונו של שובך ומה היה סופו שנפל בחרב והם נפלו עמו אבל אתם אין אתם כן אלא (שם) כי ה׳ אלהיכם ההולך עמכם להלחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם זה הארון:
1
ב׳פיסקא. (דברים כ ג) ואמר אליהם שמע ישראל. ל״ל למימר להו שמע ישראל א״ר יוחנן משום ר״ש בן יוחאי א״ל הקב״ה לישראל אפילו לא קיימתם אלא ק״ש שחרית וערבית אין אתם נמסרים בידם. ת״ר ב׳ פעמים מדבר עמהם אחד בספר ואחד במלחמה בספר מהו (ע״ב) שמעו דברי מערכי המלחמה וחזרו במלחמה מהו אומר (שם) אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו כנגד ד׳ דברים שאוה״ע עושים מניפין ומריעין וצווחין ורומסין:
2
ג׳פיסקא. פלשתים באים בנצחונו של גלית וכו׳ גלית א״ר יוחנן שעמד בגלוי פנים לפני המקום שנאמר (ש״א יז ח) ברו לכם איש וירד אלי ואין איש אלא המקום שנאמר (שמות טו ג) ה׳ איש מלחמה אמר הקב״ה הריני מפילו ביד בן איש שנאמר (ש״א יז יב) ודוד בן איש אפרתי הוא א״ר יוחנן משום ר״מ בג׳ מקומות לכדו פיו לאותו רשע א׳ ברו לכם איש וירד אלי ואידך אם יוכל להלחם אתי והכני והיינו לכם לעבדים. ואידך הכלב אנכי כי אתה בא אלי במקלות דוד נמי קאמר ליה אתה בא אלי בחרב ובחנית ובכידון דוד הדר א״ל ואנכי בא אליך בשם ה׳ אלהי צבאות אלהי מערכות ישראל אשר חרפת ויגש הפלשתי השכם והערב א״ר יוחנן כדי לבטלם מק״ש שחרית וערבית ויתיצב ארבעים יום כנגד מ׳ יום שניתנה בהם התורה. ויצא איש הבינים ממחנות פלשתים מאי בינים אמר רב שמבונה מכל מום ושמואל אמר בינוני שבאחיו דבי ר׳ שילא אמרי שהיה עשוי כבנין:
3
ד׳(ש״ב כא כב) ויפלו ביד דוד וביד עבדיו (מאי נינהו) דכתיב (רות א) ותשק ערפה לחמותה ורות דבקה בה א״ר יצחק אמר הקב״ה יבואו בני הנשיקה ויפלו ביד בני הדבוקה. דרש רבא בשכר ארבע דמעות שהורידה ערפה על חמותה זכתה ויצאו ממנה ארבעה גבורים הללו שנאמר (שם) ותשנה קולן ותבכינה עוד:
4
ה׳פיסקא. בני עמון באין בנצחונו של שובך וכו׳. כתיב שובך וכתיב שופך רב ושמואל ואמרי ליה רב אמי ורב אסי חד אמר שובך שמו ולמה נקרא שמו שופך שכל הרואה אותו נשפך לפניו כקיתון וחד אמר שופך שמו ולמה נקרא שמו שובך שעשוי כשובך. (ירמיה ה טז) אשפתו כקבר פתוח כלם גבורים רב ושמואל ואמרי לה רב אמי ורב אסי ח״א בשעה שזורקים חץ עושים אשפתות אשפתות של חללים וש״ת מפני שאומנין בקרב ת״ל כולם גבורים וח״א בשעה שעושים צרכיהם עושים אשפתות אשפתות של זבל ושמא תאמר מפני שחולי מעיים הם ת״ל כולם גבורים אמר רב מרי ש״מ האי מאן דנפיש זבליה חולי מעיים הוא למנ״מ ליטרח בנפשיה. (משלי יב כח) דאגה בלב איש ישחנה רב אמי ורב אסי ח״א יסיחנה מדעתו וח״א ישיחנה לאחרים:
5
ו׳פיסקא. אבל אתם אין כן אלא (דברים כ ד) כי ה׳ אלהיכם ההולך עמכם וגו׳ זה מחנה הארון וכל כך למה מפני שהשם וכל כנוייו מונחים (דף מג) בארון כיוצא בדבר אתה אומר (במדבר לא ו) וישלח אותם משה אלף למטה לצבא אותם אלו סנהדרין. ואת פנחס זה משוח מלחמה כלי הקודש זה הארון והלוחות שבו. וחצוצרות התרועה אלו השופרות. תניא לא לחנם הלך פנחס למלחמה אלא ליפרע דין אבי אמו שנאמר (בראשית לז לו) והמדנים מכרו אותו אל מצרים למימרא דפנחס מיוסף קאתי והכתיב (שמות ו כו) ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה מאי לאו מיתרו קאתי שפיטם עגלים לע״ז לא מיוסף שפטפט ביצרו והלא שבטים מבזין אותו ראיתם בן פוטי זה שפיטם אבי אמו עגלים לע״ז יהרוג נשיא שבט מישראל אלא אי אבוה דאמיה מיוסף אמא דאמיה מיתרו ואי אמא דאמיה מיוסף אבוה דאמיה מיתרו דיקא נמי דכתיב מבנות פוטיאל תרי משמע ש״מ:
6
ז׳(דף מד) ת״ר (דברים כ ה) אשר בנה אשר נטע אשר ארש למדך תורה ד״א שיבנה אדם בית ויטע כרם ואחר כך ישא אשה. ואף שלמה אמר בחכמתו (משלי כד כז) הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך הכן בחוץ מלאכתך זה בית ועתדה בשדה לך זה כרם אחר ובנית ביתך זה תלמוד. ד״א הכן בחוץ מלאכתך זה מקרא ומשנה ועתדה בשדה לך זה תלמוד. אחר ובנית ביתך אלו מע״ט. ר״א בנו של רבי יוסי הגלילי אומר הכן בחוץ מלאכתך זה מקרא ומשנה ותלמוד ועתדה בשדה לך אלו מע״ט אחר ובנית ביתך דרוש וקבל שכר.
7