אם הבנים שמחה, פרק שני י״טEm HaBanim Semecha, Second Chapter 19
א׳כ') [יט] כתיב בדניאל ואתה דניאל סתום הדברים וחתום הספר עד עת קץ ישוטטו רבים ותרבה הדעת עכ"ל הקרא עיין מלבי"ם שם שפירש דדוקא עד עת קץ יהיו הדברים סתומים אבל בעת קץ יוסר הספק וכל שיתקרב הזמן יהי' הספק יותר מועט כי זאת ידענו שהגאולה מוכרחת לבא קודם אלף השביעי וא"כ בזמן הקודם (שהוא זמן העבר ולא בא ידענו בודאי שלא הי' זמן המיועד) הי' הודאי מועט והספק (שהוא זמן העתיד עד אלף השביעי) הי' מרובה אבל כל שיתקרב הזמן לאלף השביעי יהי' הודאי מרובה יותר והספק יתמעט יותר ועי"כ תרבה הדעת עכ"ד מבואר מדבריו דבעת קץ יוסר הספק ויתרבה הדעת לידע כי הזמן של הגאולה בא ואם כי כתב כן סתם כאילו אמר זאת מעצמו אבל מצאתי כדבריו ממש בכסא המלך בתיקוני זהר תיקון כ"א אות ד' וזה לשונו והגם דמלבא לפומא לא גליא הנה כשיהי' זמנו קרוב יתגלה לעליונים ותחתונים ואפילו רובא דעלמא יודעין הקץ וכמ"ש בזהר פ' וירא ובההוא זמנא אתגלייא וכו' וכו' עכ"ל ועפי"ו הגאון המלבי"ם כיון לאמת בפירושו הנ"ל.
1
