לנבוכי הדור י״אFor the Perplexed of the Generation 11
א׳צעירינו הולכים ותועים, הולכים ומתרחקים מדרך התורה והאמונה, והדבר נותן יאוש בלב רבים. רבים מחליטים שהוא דבר שאין לו תקנה, מפני שכך היא המדה שאותם שנטלו חלק גדול בספרות האירופית אי אפשר שיהיו בני דת. אמנם היא טעות נקלטת מן האויר הגם של השפעת הדת של חסרי מדע בתורה. אין תורתנו הטהורה והתמימה אשמה בזה חלילה וחלילה. תורתנו ראויה להיות דת מקובלת וקרובה אל הלב גם לחכם היותר נאור, וביותר לחכם שבחכמים, וכל אשר תרבה חכמתו באמת, תרבה אמונתו ואהבתו לתורה ומצותיה. אמנם צריך שיהיה לו מושגי האמונה צרופים לפי ערך השכלתו. בודאי אם מושגי האמונה שלו יהיו פראיים ומוטעים, ולפי מצב השכלתו יהיה בן דורינו ההוגה דעות וחוקר לכל תכלית, אי אפשר שתתקיים האמונה בידו. על כן אין לנו תקנה אחרת, כי אם ללמדם [את צעירינו המשכילים] את עקרי התורה, באופן המתאים ומתקבל לפי כל הרוחות שבעולם, שבאות ונושבות מצד הגדלת החכמה בעולם. אנו צריכים לעקור מהם את הטעותים הגסים שיש להם בהשקפותיהם על הדת והאמונה, ואז באין ספק יראו ונהרו, הקרעים שבלבם יתרפאו, ויכירו שאין צורך כמו שאין אפשרות להמציא מושג רוחני אחר המאגד את כלל עמנו, כי אם המושג הקדוש והטהור, מושג האמונה הטהורה שהיא כוללת הכל.
1
ב׳למשל, צעירינו מרגישים שחפץ החיים של כל חי יהיה מושג לו בימינו ביחוד על ידי מלחמה כבדה. חפץ החיים של עם שלם המתנועע לכל רוח, ודאי צריך לוחמים, ולאו דוקא לוחמים בחרב ובחנית, על כל פנים משתדלים מאגדים, עוסקים בשכלולו ובהשגתו את אופני קיומו, ובזה הם רואים בהציונות משאת נפש העם. לעומת זה הם חושבים שסבת הרפיון היא מושג האמונה, השלכת היהב על ד', על כן אין העם עומד על נפשו. על כן, הלא להם המשפט להתרחק מאלה המושגים המחלישים את כח החיים העממי, ויהיה בא לנו דור של לוחמים היודעים שחיי העם תלויים בהשתדלותם הם, והם יעשו ויצליחו. אמנם נראה נא האם מושג הדת והאמונה והבנתה האמתית גורמים מעצור להשתדלות מלאה חיים מצדנו לבנות הריסות עמינו, להחיות גוו ורוחו. לא. מושג הדת של אלה הצעירים, שמחסרון ידיעתם את התורה, מחסרון מלמדים שיעמידו אותם על עקריה של תורה בהבנה פשוטה וברורה גם עמוקה, קנו להם מושגים מטעים, יוכל באמת לעמם את כח החיים והתנועה העממית, אבל לא מושג הדת המובן כהלכתו.
2
ג׳לעולם לא היה לעמינו בהיותו עם חי, וגם בתחלת התפתחותו, שום ספק בדבר, שדרך התפתחות חייו והשגת קיומו תלויה באופן חריצותו והשתדלותו. היחש המוסרי אל ערך ההשתדלות היה תמיד רק להכיר כי ד' אלהינו הוא נותן לנו כח לעשות חיל, אבל הדבר תלוי לעולם בהשתדלות וחריצות מצדנו. וכי מעט השתדלנו ונלחמנו על הארץ המובטחת מפי ד' בהבטחה חלוטה ושבועת אבות? אמנם, לא מיעוט השתדלות גורמת האמונה הטהורה, כי אם אמץ לב ותקוה שלמה שסוף סוף תבא משאת נפשינו. על כן היא מוסיפה עז וגבורה ומרחקת אותנו מכל יאוש. מושג האמונה מביא אותנו רק לשלימות של הבנה כוללת ואמתית, שלא רק בכחות החומריים לבדם נבנה, כי אם גם ובעיקר בכוחות המוסריים שישתלמו אצלנו עמהם. וזאת היא ודאי ברית כרותה ומובנת לכל מבין ומקשיב בדרכי עמנו מעולם וחייו הפנימיים.
3
ד׳עמנו צריך להשתכלל על פי רוחו, ורוחו צריך להבנות בהוקרה שלמה מרגש הבנה והכרה פנימית את כל העבר הגדול שלו ואת עתידו גם כן, מה שאי אפשר לכל בעל דעה שלמה להסתפק בדבר האפשרות הנפלאה הזאת על כל פנים. ורוחו לא יוכל להתקיים בו על פי דרכו כי אם על ידי שמירתה של תורה.
4
ה׳על כן כשם שאנו צריכים לדאוג בעד כל מכשירינו הלאומיים, כך ועוד ביתר שאת אנחנו צריכים להשתדל שתהיה האמונה מקובלת על לבם של כל צעירינו החפצים בבנין עמנו. וכל כך תהיה מקובלת ועמוקה בלב, עד שידעו ויכירו שאין כל משא וכל מעצור בדרך החיים עם האמונה ושמירתה. ואם יפגשו איזה מעצור צריכים הם להבין עד כמה הוא מגיע, ואנו מצדנו צריכים אנו לבאר להם איך הפסדו יוצא בשכרו. איך שעל ידי מעצור קטן מדומי, תבא לנו הגנה ותשועה גדולה ונמשכת. ואיכה זה נוכל לבאר להם כל זה, רק על ידי ספרי הגיון וחקר דת שיוכלו להמצא בשפע רב באופן שימלאו את כל רגשי הלב. רק בהיות רבים חכמים וגדולים נתונים לעבוד במקצוע הזה של תורת הדעות וחכמת המוסר הפנימי שבתורה. ואז נוכל ונצליח באין ספק לגלות את המאור שבתורה ולהציגו לפני דורנו באופן הלוקח את הלב, כמו שעשו רבותינו הרמב״ם רס״ג ורי״ה ז״ל לפי דורותיהם הם.
5