גן נעול, בית ראשון י׳:י״דGan Naul, House I 10:14
א׳שמונה המצווֹת האלו שדברנו עליהם, הם כמו יסודות ושרשים לקיום כלל החקים הכתובים בתורה. ואין לך כל מצוה ומצוה הן עשה והן לא תעשה, שאין קיומה על שלמותה תלוייה בשרשי המצווֹת שפרשנו. ומהם חמשה שהן תמיד במחשבת הלב מבלי הסתעף מהן פעולה במעשה או בדבור, והם קבלת עול מלכות שמים בלב, והאמנת יחודו האמתי, יראתו ואהבתו ודבקות המחשבה בו ית'. ושלשה מהן במחשבה ובמעשה בפעולות אדם או בדבור פה. והן ההליכה בדרכיו שהוא במחשבת הלב שיאהב הדרכים הישרים, ויחקקו ויצטיירו בלבו גם במעשה שיעשה עניניו כפי הדרכים האלו. וכן למוד התורה וללמדה. הוא במחשבת הלב, כמאמרו ית' (דברים ו, ו) "והיו הדברים" וגומר "על לבבך". וכמו שבארנו. גם בדבור פה שישננם בפיו לעצמו ולתלמידיו. וכן קדושת השם הוא במחשבת הלב, לקדש ולרומם ולהעריץ בקרבו את קדוש יעקב, ושתשוטטנה מחשבותיו בדברים קדושים ויאהבם יותר מכל חמדת העולם וענינו. גם במעשה שיקדש שמו הגדול ברבים בתהלות ותושבחות ובקדושות. ושיספר נפלאותיו לבני אדם, ושיקדש שמו במצותיו, בממונו ובקנינו ולפעמים בגופו ונפשו. ותבין שהן ענינים כוללים כל עניני התורות ומעשה בני אדם. וכל השמונה האלה נוהגים בכל עת ובכל רגע, לא יפרדו ממחשבת הלב בשום זמן. וכפי המחשבות האלו ישתלמו עשיית המצווֹת וההשתמרות מן האזהרות. שכפי רוב ההשכל בהן, כן גודל שלימות המצוה הנמשך מהן. ואל זה הכונה להציג הֵנָה עוד קצת משאר המצווֹת, ללמדך שכמו שבעליהן נבדלים ורחוקים מאד בענין קיום שמונה מצות האמורים, וכמו שבארנו, אותן ההבדלים עצמם מבדילים ביניהן בכל מעשה המצווֹת, ואע"פ שהמעשה שוה בכל הקהל:
1