גן נעול, בית ראשון י׳:ט״וGan Naul, House I 10:15
א׳מצות תפלה. אמר (דברים יא, יג) "ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם". ואע"פ שהוא מאמר כולל לכל העבודות, העתיקו קדמונינו ז"ל (רמב"ם, ספר המצוות, מצות עשה, חמישית) שיש בו ענין מיוחד והוא מצות התפלה. ואמרו (תענית ב, א) איזוהי עבודה שבלב? הוי אומר זו תפלה. וכבר אמרנו שהיא נטועה בשקול הדעת. וטעם הדבר כי בהיות האדם מקבל עול מלכות שמים ואחדותו, שבכלל זה כי הוא ב"ה יוצר הכל והכל מאתו. ושהוא ב"ה משגיח על יושבי תבל ויודע מעשה בני אדם כולם, ושהוא ב"ה דיין ושופט כפי דרכיו, ושהוא ב"ה מעמיד בכחו כל היצורים. כדרך (נחמיה ט, ו) "ואתה מחיה את כולם". ושהוא ב"ה פועל כל הפעולות בכל יום, מראשית ועד אחרית כפי דרכי חכמתו כמו שבארנו. מכל המַדעות הללו תוליד בינת האדם שראוי לאדם להתחנן בכל עת ובכל רגע אל השם ב"ה, שיעמידהו בחיים ובבריאות, וישמור קניניו וינצרהו מכל רע וכיוצא בזה. וכן לעניין הטובות הנפשיות, שיאיר פניו אליו ויחננהו דעה בינה והשכל. וכן שירחם על עמו ועל נחלתו והר קדשו ומקדש עוזו. ושיכין לבבו קודם שאלת צרכיו לספר מַהֲלָלָיו וגבורותיו וקדושותיו. ושיודה לו על כל הטובה שהטיב עמו מנעוריו, והדומה לזה. והתחנונים האלו נאותים בכל יום ובכל שעה בפה ובלב. כי אין רגע לאדם בחייו שלא יצטרך לטובות הללו. ועל כיוצא בזה אמרו קדמונינו ז"ל (ברכות כא, א) "הלואי שיתפלל האדם כל היום כולו". וכן התפלה בעת צרה, להעיר רחמי השם וחנינותיו, שימלט ושיושיע. כי הוא ב"ה לבדו פודה ומציל עונה ומרחם, והיא נוהגת רק לעתים. כי בהיות האדם במרחב, אין מקום לתחנונים כאלה. ובנקל תבין שכפי רוב הידיעות שבנפש ודבקותה בענינים הנשגבים האלו, וטהרת מחשבתה ביראת ה' ואהבתו, כן גודל קיום המצוה הזאת וכן רוב קיומה. ולפי שהתפלה כוללת המַדעות היקרות בכללן אמרו קדמונינו ז"ל (ברכות כו, א) שהתפלה בזמן הזה כמו עבודת הקרבנות בזמן שהיה המקדש קיים, והטעם ברור. כי על כל מה שאנו מתפללין ומתחננים עליהן, היו באים הקרבנות נדבות ונדרים עולות ושלמים מנחה ותודה, גם קרבנות חובה וקרבנות הצבור. ואמרנו (חדר ח' חלון ח') שהעובדים צריכים להיות בעלי הציורים המדעיים בהגלות גדולה ובשעור רב, ובעלי בינה גדולה להבין ביראת ה'. בעבור שהן חייבין לדעת משפטי העבודות, לעמוד בסוד ה', ולכוין הכונות הנאותות לכל קרבן וקרבן, הוידוים והתפלות והתהלות והתשבחות ליוצר הכל ית'. ובאמצעות זה יהיה המשרת רצוי, והקרבן לרצון לפני ה'. וכן הוא לעניין התפלה, שבהיות בנפש המתפלל הגלות הציורים המדעיים על נכון, יהיה המתפלל רצוי ותפלתו רצויה.
1
ב׳וגם על זה השקיפו אבותינו ז"ל, כשראו שיתמעטו הלבבות ואנשי המדע, ולא ידעו ולא יבינו על מה יתחננו ויתפללו, ואיך יהיה סדר התפלה ומליצתה, עמדו ותקנו י"ח ברכות קבועות לכל ישראל כולו בלשון צח וטהור, וכוללים כל מה שתוכל דעת האדם לצייר בתחנוניו. מהן סיפור חסדי ה' גבורותיו וקדושותיו, ומהן שאלת צרכי ישראל על חנינת הדעת ובינה והשכל, ועל התשובה ודבקות הלב בתורה וביראה, ועל סליחת החטאים והעונות, ועל רפואות הגוף והנפש, ועל הברכה בקנינים ובכל אשר תחת השמש, ועל הגאולה מן הצרות ומן האויבים, ועל קבוץ גליות. ועל העברת רוח הטומאה מן העולם וממשלת זדון ואפיקורסות, ועל הצדיקים והזקנים ופליטת סופרי ישראל והקהל כולו עם הגרים, שירחם השם עליהם, וּבִּיְמִינוֹ יתמכם שלא יבושו לעולם ולעולמי עולמים, ועל בנין ירושלים עיר הקדש והמקדש, ושתשוב שכינתו לתוכה ברחמים במהרה בימינו, ועל צמיחת קרן מלכות בית דוד, ועל קבול כל תפלת בית ישראל, איש אשר ידע נגע לבבו1מל"א ח, לח "כל נגע כל מחלה"2מל"א ח, לז שיעתר לו השם ב"ה, ועל שמיעת וקבלת תפלת ישראל כולו, שישיב העבודה לציון על מכונה וְתֵרָצֶה לפניו. ומהן הודאות לשמו הגדול על שהוא מחיינו ושומר רוחנו באמונה, ועל כלל הטובות והניסים והנפלאות שהוא מטיב עמנו בכל עת ובכל רגע, ועל השלום שהוא חותם כל הטובות והברכות. ואנו מעידים שבאור פניו ית' תורה וחיים אהבה צדקה וברכה ושלום, ומבקשים שיברכנו בעוז ובשלום. וקבעו התפלה הזאת חובה שלש פעמים בכל יום ערב ובקר וצהרים. וכן קבעו תפלות אחרות לשבתות ולמועדים ולראשי חדשים ויום הצום, מענין כל יום ויום.
2
ג׳ומי שיש בו דעת רחבה ובינה גדולה, יצייר בכל מלה ומלה ציור מדע יקר, כמו שהוא נטוע במחשבת לבו. ומדברים אלו תשכיל כי התפלה כוללת כל ציורי הנפש. הן ציורי החכמה, הן ציורי בינה ודעת. וכבר אמרנו שציורי הבינה והשכל והדעת, כוללת אותן מלת "לב". וציורי החכמה שהן הכחות בכללן, שבכל אחד מהן דבר והפוכו, כוללת אותן מלת "נפש". ובעבור שגלוי הציורים בכללם כלולים בתפלה, באה המליצה (דברים יא, יג) "ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם". דומה למצות האהבה שנסמכה אליה גם כן זאת המליצה, וכמבואר למעלה. התבונן יושר מליצות התורה. והתבונן כמה גדולה מצות התפלה כשתהיה בכל לב ובכל נפש! וְהַשְׂכֵּל מה רב ההתחלפות בנפשות בענין קיום המצוה הזאת, ורוב עשייתה. ובמעט שדברנו על זה, תתאמת מה שֶׁכִּוַנְנוּ לבאר:
3
ד׳מצות קריאת שמע ערב ובקר. אמר (דברים ו' ז') "ודברת בם וגו' ובשכבך ובקומך". והעתיקו קדמונינו ז"ל (רמב"ם, הל' קריאת שמע, פ"א) שהן קריאת שלש פרשיות בתורה. שמע. והיה אם שמוע. ופרשת ציצית. והוא מצות קבלת מלכות שמים בפה ובדבור. וכפי מחשבת הלב הן הן הדברים. וכמו שנבדלים בעלי הנפשות במצות קבלת עול מלכות שמים בלב. ומצות אחדותו ית', כן הם נבדלים בקריאת הדברים האלו בפה. כי המצוה הגמורה שחייב האדם באלו השתי עתים לוועד מחשבותיו, ולקבל עליו עול מלכותו ועול תורתו ומצותיו באמת, וליחדו בכל לב, כל אחד כפי כחו ובדרך שכלו ובינתו. וכן לזכור נס יציאת מצרים והנפלאות שנעשו אז. ולכן אינני צריך לדבר יותר בזה. אחר שכבר בארנו ההבדלים שיש בין בני האדם בידיעות הללו:
4
ה׳מצות ברכת המזון. אמר (דברים ח, י) "וברכת את יי' אלהיך על הארץ הטובה אשר נתן לך". והברכה הזאת אחר כל סעודה וסעודה. וצריך להזכיר בה ברית ותורה וארץ ישראל. וכאשר יתחלפו הנפשות בציורי המדעות האלו, כן יתחלפו בקיום המצוה התלוים בדבור פה, וכפי המחשבה והציור שבלב:
5