גן נעול, בית ראשון י׳:י״חGan Naul, House I 10:18

א׳מצות התוכחה. אמר (ויקרא יט, יז) "הוכח תוכיח את עמיתך". והיא מצוה גדולה מאד וכוללת כל הענינים ונוהגת בכל עת ובכל שעה. כי ענין המצוה שנשים לב על הנהגת זולתנו, וכשנראהו נלוז מדרך הטוב, נוכיחהו בדברי דעת ונצוח המופתים הישרים להעמידו על האמת. ובדבר הזה שבח השם ב"ה את אהרן הכהן בנבואה, ואמר עליו (מלאכי ב, ז) "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו" וגו'. ונאמר (ב, ו) "תורת אמת היתה בפיהו וְעַוְלָה לא נמצא בשפתיו, בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון". כי בהיות ציורי המַדָעוֹת הגדולות בלבו, והבין האמת, והיה אוהב שלום וחפץ בשלומם של בריות, ואהב את השם במישרים, היה מוכיח לנלוזים ולאשר לא יָראו אלהים, והודיעם בדברים ברורים דרכי החיים ויראת ה', ומלמדם הדרך הטוב. וזהו ענין התוכחה. כי הנחתו בלשון הקדש על הברור המדעי, כמו שיתבאר בספר "מעין גנים" בעז"ה. וכן ראוי לעשות לכל אדם כפי כחו. להעמיד חברו על האמת, ולהעיר כבודו בדברי תוכחת ועניני מדע, ולהוכיחו על פניו שמעשיו בלי מורא שמים ושהוא שוכח גדולתו ומוראו ית'. רְאֵה מנהג אדוננו משה ע"ה כשהוכיח את ישראל בערבות מואב,¹דברים כט, א איך הודיעם יראת השם דרכיו ומשפטיו, והודיעם מעשיהם אשר לא טובים, שהסתעפו ממעוט יראתם והשתלמם בידיעות כבודו וגדלו. וכן יהושע בדורו,²יהושע פרקים כג-כד ושמואל הנביא,³שמו"א יב, ו-יז וכל הנביאים הקדושים לא נשאו פנים לכל ישראל מלכיהם שריהם שופטיהם וכל העדה כולה. וכן החכמים שבכל דור ודור. ואין צדקה גדולה מזאת, כי בדבריו מציל הנפשות מִשַׁחַת, ועל ידו מתגדל כבוד שמים בעולם. ומעצמך תבין הבדל קיום מצוה זו בין הנפשות. וכמה צריכה נפש המוכיח להיות מלאה ציורי דעת, שתוכל לברר לכל איש ואיש האמת כפי דרכו. וכמה מן הבינה היא צריכה שתבין תכונת כל נפש ונפש, שכפי תכונתה תערוך דברי התוכחות. וכמה מן הצדק ושאר הסגולות הגדולות צריכין להדבק בה, שיהיו דבריה נשמעים מרוב זוהר מעלתה המזהיר לעיני ההמון, כי כפי מעלתה כן ישמעו דבריה. וכמה היא צריכה להיות מלאה ממדת השלום והחנינה והענוה וכיוצא, שתשקיף על האומללים ועל הקטנים לחון אותם ולהציל נפשם בתוכחותיה. והנה כפי הסגולות האלו, כן תתחייב בקיום המצוה הזאת. ואמרו קדמונינו ז"ל (שבת נד, ב) מי שיוכל למחות בעון כל הדור ואינו מוחה, נושא עון כולם. ותבין דבריהם ממה שבארנו. וכן אמרו (תורת כהנים, קדושים, פסקא מב) "אמר ר' טרפון, העבודה⁴זו שבועה אם יש בדור הזה יכול להוכיח". כלומר שיהיו דבריו נשמעים בעבור זוהר מעלתו וסגולת נפשו. [עוד שם:] "אמר ר' אליעזר בן עזריה, העבודה אם יש בדור הזה יכול לקבל תוכחת. אמר ר' עקיבא העבודה אם יש בדור הזה יודע היאך מוכיחים" [עכ"ל]. כלומר איש המדע היודע להעריך דברי תוכחת נגד כל רוח ורוח מבני אדם. מדבריהם למדנו מה מאד קיום מצוה זו תתחלף כפי מספר הנפשות וכחותיהן. ואע"פ שכל ההמון חייבין בה, ויוכל כל אחד לקיימה כפי דרכו וכחו נגד איש פרטי חברו ורֵעו השומע לדבריו ושהוא פחות ממנו בחכמה ובמדע. ואז חייב להוכיחו כשיראהו נלוז מדרך הטוב:

ב׳והנה תשעה מצות אלו שדברנו עליהם תלויות כולם במחשבת הלב ובדבור פה לבד. ויש מהן ארבע נוהגין בכל זמן ובכל שעה. וכפי רוב ההתעסקות בהן במחשבה ובדבור, כן תגדל קיום כל אחת מהן. והם, מצות התפלה, מצות התשובה והוידוי, מצות התוכחה ומצות זכירת עמלק. וארבע מהן נוהגים בזמנים ובשעות ידועות. והן מצות קריאת שמע בשכבך ובקומך. ומצות ברכת המזון אחר כל סעודה. ומצות ספור יציאת מצרים בליל פסח. ומצות קדוש היום בכניסת השבת, ויציאתו בהבדלה. והודענו על נכון כמה מן החלוף יש בין כחות הנפשות בענין קיום המצווֹת הללו: