גן נעול, בית ראשון ז׳:י״בGan Naul, House I 7:12
א׳ועוד תבחין כי התורה תלמדנו דברים קדושים אלהיים. כמו מעשה בראשית וסוד השם ודרכיו. וענין הצבאות והמלאכים והנוראות והנפלאות וגלוי שכינה ומראה דמות כבוד ה', וכיוצא באלה לרבבות דברי מדע ובינה. יראו לבעלי האור, ויסתרו מן ההולכים בחשך. לא עטרה עטרות של דברי גוזמא לדבריה, ולא הפליאה הענינים מן הדעת. ולא דברה בלשון מדברת גדולות, אך הכל נכתב בלשון צח ובדרך ברור יבינום כל אדם, כל אחד כפי דרכו; החכם כפי חכמתו, המשכיל כפי שכלו, והמבין כפי בינתו, והנער והפתי והסכל והנשים והקטנים, כולם יקחו חלקם ממנה לטוב להם. כי היא כמראה מלוטשת ובהירה, יראה בה כל אחד צורתו. וזה מופת גדול שהיא ענין אלהי ושכוונת מחוקקה ית' היה להטיב לכל ההמון הרב גדולים וקטנים, כי כולם אהובים לו כי מעשה ידיו כולם. ויותר מזה יראה החכם והנבון שקבל דרכי התורה ומפתחותיה, והמדות שהיא נדרשת בהן, איך היא כוללת בדברים קצרים כל דברי תורה שבע"פ. אין קץ לחכמה. הדינים והמשפטים וההלכות הרבות. וכן כשיבין בסתרי הלשון הקדוש שנכתבים בו התורה וספרי הנביאים, המליצות העמוקות הנשגבות מכל שגיאה. ואיך השרש הנכתב במקומות רבים קבוע בכל מקום בדרך אמת. והוא עצמו מה שאנו מכַונין אליו לבארו בספרים אלו בחמלת ה' עלינו. אנא ה' הושיעה נא ותורתך חנני! וקיים בי מקרא שכתוב (שמות ד, יב) "ואנכי אהיה עם פיך והורתיך אשר תדבר". כי אם יעלה בידינו כהוגן, יהיה הענין הזה כמופת לרבים. כל רואה יעיד על קדושת המליצות העליונות שנכתבו בנבואה מן השם ב"ה.
1
ב׳ומלבד הבחינות האלו עוד יש בחינות רבות נאמנות, שבהקבץ כולם בלב החכם תהיינה מופתים מדעיים על כבוד התורה. לדעת כי היא מה' אלהי ישראל. ואנכי לא באתי לחבר "דרשות", רק להציג משָׁלים וראיות להבין מהן הכונה ולאמת הכללים שיסדנו ולכן יספיק המעט שכתבנו. ואחתום דברים אלו עם דבר-בינה שמצאתי כתוב בספר יוסף בן גוריון, שכתב לרומיים דבר בשם אומרו. כשמספר בספרו ענין בלעם ומה שנבא על ישראל, הוסיף מדעתו ואמר מן הענין הזה יעלה המופת כי לא כתב אדונינו משה ע"ה דבר מלבו. כי לא תמצא בכל התורה נבואות גדולות כוללות כל עניני האומה עד היום האחרון, כמו בדברי בלעם. ואם היה משה ע"ה כותב תורה לכבודו, מדוע כתב הנבואות היקרות האלו בשם בלעם הרשע, ולא כתבן משמו להיות לעצמו לכבוד ולתפארת לעד לעולם? אבל זה משה האיש עניו מאוד מכל האדם. וכתב התורה באמונה כאשר דבר ה' אליו. לא סר ימין ושמאל מכל אשר צוהו ה'. וזה מופת ישר שהתורה מן השמים:
2
ג׳כללו של דבר כל הענינים שדברנו בחלון זה, הן דרכי אמונה הקרובה לשקול המדעי כמבואר למעלה. ויוצא מזה כי החכמה נשענת על האמונה ועל היראה. ולכן על הדור הרע שעבדו ע"ז ומאסו בתורת ה' נאמר (דברים לב, כ) "כי דור תהפוכות המה בנים לא אמון בם". וקודם לו נאמר (לב, יט) "וירא ה' וינאץ". לפי שהם מנאצי אל, וכמו שבארנו למעלה (חדר ששי חלון ו'). ומי שאין אמון בו לא תועילנו היראה. והאמונה יסוד הכל. אבל האמונה לבדה לא תועיל בהיותו עז פנים וסר מחקות השם בגאות לבו. וכדרך שאמר ירמיה ע"ה (ירמיה ח, ח) "איכה תאמרו חכמים אנחנו ותורת ה' אתנו", וכמו שפרשנו למעלה (חלון ג'). ולכן יסוד הלמוד והשמירה והעשייה היא היראה. וכמו שאמר (איוב כח, כח) "ויאמר לאדם הן יראת אדני היא חכמה". וכבר בארנו דבר זה, ובמקומותיהן יתבאר עוד בעז"ה. תמו דברי החדר הזה:
3