גן נעול, בית ראשון ח׳:א׳Gan Naul, House I 8:1
א׳החדר השמיני ובו יו"ד חלונות יבאר כי בינת האדם תלאה לדעת סוד ההנהגה העליונה. אין שנוי רצון אצלו ית'. ארחות החכמה ישתנו נוכח דרכי המקבלים. מדרך החכמה שהעליונים הם צורות טהורות לא ישתנו לעד. ושצבאות השמים קבועים ועומדים על דרך אחד לעולם. ושהארץ וצאצאיה משתנים תמיד. הבדל בין זרע יעקב לכל העמים בענין ההנהגה וכן בשכר ובפרעון. הבדל מצב נפש המלך והשופטים העליונים, ממצב שאר הנפשות. יפרש פרשת (במדבר טו, ל) "והנפש אשר תעשה ביד רמה" וגו' שהיא פרשה סתומה בתורה. הבדל מצב נפשות הכהנים והלוים משאר הנפשות. מצב הנפש הכהן הגדול. הבדיל השם ב"ה בין האנשים והנשים ובין הגדולים והקטנים. כל חקי התורה נערכו במשקל ישר, לא יכבדו על נפש מן הנפשות:
דע כי סוד דרכי ה' והנהגתו את עולמו אינן נודעים לדעת האדם ולבינתו. ואין הרצון1יש כאן קוצר לשון ואולי רצונו לומר "לדעת כל הדברים הנעלמים" בזה שטעם אלו הדרכים נעלמים. על דרך משל למה תקנה החכמה העליונה חקים ומשפטים כאלה ולא בחרה בדרכים אחרים? ולברר במופתים שרק הדרכים שבחרה בהן הן דרכי חכמה. והדרכים והחקים הזולתיים הן דרכי סכלות. כי זאת היא סוד החכמה עצמה הנעלמת מעין כל חי. ואינה נודעת בידיעה ברורה נשגב מדרך המופת זולתי ליוצר הכל ית' וכמו שבארנו (בחדר ב' חלון א) ובמקומות רבים מספר זה. ועל זה אמר (איוב כח, כג) "אלהים הבין דרכה" וגו'. אבל מה שאנו מדברים עליו עתה, הוא שגם אם נקבל חקי חכמת השם ב"ה באמונת הלב, ותהיינה אלו החקים קבועים בדעתנו שהן דרכי החכמה, ותאמר אם כן שהיוצר ב"ה נוהג עולמו על פי החקים האלו, וכדרך שצוה בתורה ואמר (דברים כח, ט) "והלכת בדרכיו". להודיענו שאלה הדרכים שצוה עליהן בתורתו, הן דרכי השם ב"ה, ועל פיהן נוהג עולמו. וכדרך שפירשו קדמונינו ז"ל (שבת קלג, ב) "מה הוא רחום אף אתה היה רחום" וכו', ויתבארו מקצת דברים אלו בחדר העשירי. אם כן כבר נוכל לעמוד על אופן הנהגתו את בריותיו. אין הדבר כן. שאע"פי שאין ספק שהוא מנהיג עולמו בחכמה, על דרך שיתבאר בחדר זה, אין כח בדעת האדם לעמוד על אופן ההנהגה הזאת. ולפי שאי אפשר לו לעמוד עליו, ידמה לו כאילו ח"ו יש חסרון בהנהגתו ית'. וכמו שבארנו (בחדר ד' חלון ה'). שהנביאים שעמדו בסוד ה' יותר מכל בני האדם, גם הם לא יכלו לעמוד על עיקר דברים הללו. וכמו שאמרו קדמונינו ז"ל (ברכות ז, א), שבקש משה רבינו ע"ה לדעת מפני מה יש צדיק ורע לו, רשע וטוב לו. וכן צעק ירמיה (ירמיה יב, א) "מדוע דרך רשעים צלחה?" וגו'. וחבקוק אמר (חבקוק א, יג) "למה תביט בוגדים תחריש בבלע רשע צדיק ממנו". והמשורר האלהי אמר (תהלים עג, ג) "כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה". וכל תלונות איוב בצרותיו היו על ענין הזה. וחלק גדול מספר קהלת מדבר מענין זה. אמר (קהלת ח, יד) "יש צדיקים אשר מגיע אליהם כמעשה הרשעים, ויש רשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים". והודיע במקומות רבים מִסִפְרוֹ שאף החכם שבחכמים, לא יוכל לדעת תכלית סוד הדברים. והביא עצמו למשל שהיה חכם מכל אדם, ולא יכול להבין, אף כי זולתו מבני אדם. וכמו שתראה בבית השני שיובאו בו רוב דבריו ויתפרשו בענין זה.
דע כי סוד דרכי ה' והנהגתו את עולמו אינן נודעים לדעת האדם ולבינתו. ואין הרצון1יש כאן קוצר לשון ואולי רצונו לומר "לדעת כל הדברים הנעלמים" בזה שטעם אלו הדרכים נעלמים. על דרך משל למה תקנה החכמה העליונה חקים ומשפטים כאלה ולא בחרה בדרכים אחרים? ולברר במופתים שרק הדרכים שבחרה בהן הן דרכי חכמה. והדרכים והחקים הזולתיים הן דרכי סכלות. כי זאת היא סוד החכמה עצמה הנעלמת מעין כל חי. ואינה נודעת בידיעה ברורה נשגב מדרך המופת זולתי ליוצר הכל ית' וכמו שבארנו (בחדר ב' חלון א) ובמקומות רבים מספר זה. ועל זה אמר (איוב כח, כג) "אלהים הבין דרכה" וגו'. אבל מה שאנו מדברים עליו עתה, הוא שגם אם נקבל חקי חכמת השם ב"ה באמונת הלב, ותהיינה אלו החקים קבועים בדעתנו שהן דרכי החכמה, ותאמר אם כן שהיוצר ב"ה נוהג עולמו על פי החקים האלו, וכדרך שצוה בתורה ואמר (דברים כח, ט) "והלכת בדרכיו". להודיענו שאלה הדרכים שצוה עליהן בתורתו, הן דרכי השם ב"ה, ועל פיהן נוהג עולמו. וכדרך שפירשו קדמונינו ז"ל (שבת קלג, ב) "מה הוא רחום אף אתה היה רחום" וכו', ויתבארו מקצת דברים אלו בחדר העשירי. אם כן כבר נוכל לעמוד על אופן הנהגתו את בריותיו. אין הדבר כן. שאע"פי שאין ספק שהוא מנהיג עולמו בחכמה, על דרך שיתבאר בחדר זה, אין כח בדעת האדם לעמוד על אופן ההנהגה הזאת. ולפי שאי אפשר לו לעמוד עליו, ידמה לו כאילו ח"ו יש חסרון בהנהגתו ית'. וכמו שבארנו (בחדר ד' חלון ה'). שהנביאים שעמדו בסוד ה' יותר מכל בני האדם, גם הם לא יכלו לעמוד על עיקר דברים הללו. וכמו שאמרו קדמונינו ז"ל (ברכות ז, א), שבקש משה רבינו ע"ה לדעת מפני מה יש צדיק ורע לו, רשע וטוב לו. וכן צעק ירמיה (ירמיה יב, א) "מדוע דרך רשעים צלחה?" וגו'. וחבקוק אמר (חבקוק א, יג) "למה תביט בוגדים תחריש בבלע רשע צדיק ממנו". והמשורר האלהי אמר (תהלים עג, ג) "כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה". וכל תלונות איוב בצרותיו היו על ענין הזה. וחלק גדול מספר קהלת מדבר מענין זה. אמר (קהלת ח, יד) "יש צדיקים אשר מגיע אליהם כמעשה הרשעים, ויש רשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים". והודיע במקומות רבים מִסִפְרוֹ שאף החכם שבחכמים, לא יוכל לדעת תכלית סוד הדברים. והביא עצמו למשל שהיה חכם מכל אדם, ולא יכול להבין, אף כי זולתו מבני אדם. וכמו שתראה בבית השני שיובאו בו רוב דבריו ויתפרשו בענין זה.
1
ב׳וכמו שהדבר קשה בפרטי בני אדם ובמקריהן, לדעת בדרך ישר למה קרה לזה מקרה כזה, ולאחר מקרה כזה. שלא היו ראויין גם שניהם למקרים כאלו לפי משפט שכלנו. כל שכן שיקרה כן בכללים. ולא נדע על מה אומה ידועה תצליח ותשב בשלום ובהשקט. ואומות אחרות תשפילנה שֶׁבֶת, והן במהומה ובמבוכה. וכן העונשים והצרות הכלליות שתגיענה לאומה ואומה. כמו המלחמות הקשות, ורעש הארץ והתחלואים הרעים, דֶבֶר ודין ומשלחת חיה רעה, וכל כיוצא בזה, הן תעלומות לעינינו. ואין בכח בינתינו לשפוט בארח מישור, שבעבור מנהגי העם הזה היה ראוי לפי דרכי החכמה שתשיגם טובה או רעה זו. אבל תמיד ועל הרוב תסתר בינתנו להתבונן בכמו אלה, בעבור שלא נמצא דרך ומבוא לדעתם. ומן המבואר תשכיל בנקל, שאי אפשר להיות דבר זה באופן אחר. בהיות שהנפשות נבדלות מתחלת אצילתן אלו מאלו, כמבואר (חדר ב' חלון ב'). וכפי משקל כחות הנפש נערכים הדברים שהן מחוייבין לעשותן, ושהן חייבין להשתמר מהן. וכן נערכים כנגדן הגמול והעונש אם יקיימום או יעברום. וכן מתחלפים מזגי הגויות ותמורותיהן אלו מאלו. וכמו שבארנו (בחדר ששי חלון כ'). וגם נגד ההתחלפות הזה נערך הגמול והעונש. וכן יתבאר בחדר זה שיש הבדל בין החוטאים, גם כשיחטאו חטא אחד. הכלל כפי הכוונה הפנימית ויצר המחשבה שממנו הסתעף המעשה. וכמו שהוא בענין החטאים ועונשיהן, כן הוא לעניין מעשה הצדקות ותגמולם. הכל כפי כונת המעשה כדרך (תהלים לג, טו) "היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם". ויתבאר בספר "מעין גנים". ובשלשתן אי אפשר לנו לעמוד עליהן. כי אנו מסכלין משקל הכחות הפנימיות שבכל נפש ונפש כמבואר למעלה (חדר ה' חלון יב). ועל כן נסכל ג"כ משפט כל אחד ואחד לטוב ולרע. וכן אנו מסכלין תכונות המזגים כפי מה שהן. וכמו כן אנו מסכלין לדעת יצר מחשבת האדם ותוכן לבו ורוחו. ומלבד כל זה, אע"פי שהשם ב"ה נוהג עולמו בדרכי החכמה, הנה פעולות אלו הדרכים, אינן דומים לפעולות בני אדם המסתעפים מדרכים אלו. ויקרה שיש איש שינהג השם ב"ה עמו במדת החסד. וגם בני האדם הצדיקים ינהגו עמו כפי חכמתם בדרך חסד. ואע"פ כן תהיינה המפעלות המסתעפים משני החסדים הנזכרים, הפוכות זו מזו. על דרך משל שבני האדם יעדיפו עליו מטובם ויתנו לו די מחסורו. והשם ב"ה ימנע ממנו גם עושר גם נכסים ואפילו היותר הכרחי לו לא יעניקנו. ושתיהן בדרך חסד. אלא שהראשון כפי דרכי חסדי בני האדם, שבהכרח יהיה על אופן זה. והשני כפי חסדי השם ב"ה הנפלאים מדעת הסכלים. כי רב חסד הוא ודרכי חסדיו נשגבים ורמים מאד, כי בידו חיי עולם והטוב הצפון לצדיקים והאור הגנוז ליראיו. ובכלל זה השכר הגדול שנאמר עליו (ישעיה סג, ג) "עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו". וכן בידו כל טובות עולם הזה. חיים ארוכים, ובריאות הגוף והנפש, ונחלת הבנים, ומנוחת הלב וההשקט. ועוד ענינים אין קץ להם. והוא ב"ה שוקל מעשה בני אדם. ולעמת זה מעריך השכר והפרעון. והוא יודע משקל נפש הצדיק שהזכרנו. ומעשה מפעלותיו טובים ורעים. ובסדר משפטיו וארחותיו יבין כי טוב למנוע מזה האיש ההכרחי לו מן הממון והנכסים, ושע"י הצער הזה יגיע לכלל הצלחה אחרת גדולה לאין שיעור, מן הצלחת הממון והקנינים וכדומה.
2
ג׳וכמו שהוא בארח החסד ופרטיו, כן הדין בכל מדה ומדה כמו מדת הרחמים, מדת החנינה, אריכות אפים, רב חסד, ואמת נוצר חסד לאלפים. וכן במדת קנאתו ית' אפו וזעמו וכל כיוצא בהן. ולעמת זה הכין השמים והארץ הכל במדה במספר ובמשקל, וכמו שבארנו למעלה (חדר ב' חלון ח') לשלם לאיש כמעשהו, אין חקר לנפלאותיו ואין קץ לדרכי חכמתו. ובני אדם נבדלין בידיעת דברים אלו. וכפי רוחב לב החכם יבין מקצת דרכי ה', וכפי רוב צדקתו חכמתו, כי יערה עליו השם רוח ממרום להבין צפונות תעלומות מפעלותיו. כדרך שאמר צופר לאיוב (איוב יא, ה-ו) "מי יתן אלוה דבר וגו' ויגד לך תעלומות חכמה כי כפלים לתושיה". ויתבאר היטב בבית השני בעז"ה. ואמר (הושע יד, י) "מי חכם ויבן אלה, נבון וידעם כי ישרים דרכי ה'". והמשורר האלהי כשספר מקצת דרכי ההנהגה העליונה בשירו, חתם דבריו (תהלים קז, מג) "מי חכם וישמור אלה ויתבוננו חסדי יי'". וכמו שענה השם ב"ה למשה ע"ה, שבקש ג"כ לדעת עניני הדברים הללו. (שמות לג, יט) "אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם ה' לפניך וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם". הודיעו במעמד הנורא הזה כל מה שתוכל דעת האדם להשיג בסוד דרכיו ית', להבין מפעלותיו בעולמו. ובדרך שבקש המשורר (תהלים כה, ד) "דרכיך יי' הודיעני ארחותיך למדני". אבל שיבין האדם סוד כל הדברים מראשית עד אחרית, זה דבר בלתי אפשר. ודומה למי שמבקש לכנס כל מי הים בכד קטן, שלא יכילם כלל. ואולם כפי רוב הידיעה בהן תגדל נפש היודע. ויתואר בתאר "גדול" בעבור גדולת נפשו המבינה בסוד דרכי ה', שזה מופת על רוחב כח הדעת, וציורי הבינה הנטועים בה, ומשקל שאר כחות יקרות שבנפשו. כי בכל דבר ודבר יש גדולה. כדרך (ירמיה י, ו) "גדול אתה וגדול שמך בגבורה". ובענינים האלו התהללו החכמים והנביאים לפי שראוי לאדם להתהלל בתבונות כאלו. וכמו שאמר (ירמיה ט, כג) "כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי" וגו'. וכמו שבארנו בחדר הרביעי כשדברנו על טובת מדות הגבהות שכתוב על יהושפט הצדיק שֶׁגָבַה לבו בדרכי ה'. ובכלל הענינים הללו הן יסורי צדיקים ושלות הרשעים, והנסיונות שהקב"ה מנסה בהן את הצדיקים, דרכים נפלאים בסוד חכמתו העליונה. והכל צדק משפט ומישרים. וכמו שאמר (דברים לב, ד) "הצור תמים פעלו וגו' אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא". ובארנו מקצת דברים אלו בפירושינו למסכת אבות בפרק בעשרה מאמרות,2יין לבנון, תחילת פרק חמישי (מהד' תשס"ג עמ' 352) ובספר "רוח חן".3חכמת שלמה, פרשה יב פסקא טז, עמ' 185 אבל אין דעתי נוטה להכנס בספר זה בדרושים ובמאמרים רחבים, זולתי להציע הצעות קצרות כפי יכלתינו. ועל כן במה שדברנו יתמו דברי החלון הזה. ונתחיל בחלון אחר לבאר בו מה שרמזנו עליו בראש הספר. והוא שהחכמה אחת ולא תשתנה. והשנוי מצד המקבלים:
3