גן נעול, בית שני י׳:ט׳Gan Naul, House II 10:9
א׳(משלי ג, טו) "יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה". פירוש אחר שהזכיר שתבואת החכמה טובה מחרוץ, וסחרה מסחר כסף, פירש דבריו ואמר הרי היא יקרה מפנינים וכל חפציך שאתה חפץ בהן, והם הזהב והכסף וסגולת מלכים והמדינות אדם פטדה וברקת, וכל מיני מלאכת מעשה, לא תשווה ערכם לערך החכמה. ואם כן תדע שתבואת החכמה טוב מן החרוץ. ומלת "יקרה" יונח על דבר סגולה הנמצא מעט ולפרקים. וכבר בארנו למעלה (חדר ט' חלון י') טעם הזכירו הפנינים לבדה ואע"פי שהן בכלל כל החפצים. ופרשנו פסוק (משלי ח, יא) "כי טובה חכמה מפנינים וכל חפצים לא ישוו בה". ואמרנו שאעפ"י שרבים מן האבנים הטובות נחפצים יותר מן הפנינים, יש בפנינים סגולות פרטיות לא תמצאנה בשאר החפצים. האחת, בעבור תמונתן שהן עגולות והיא התמונה היותר שלמה, אין בה חסרון. ואל זה נמשלת החכמה שהיא שלמה ותמימה מכל צד, כדרך (תהלים יט, ח) "תורת יי' תמימה". שנית, שאין בעגולה לא ראש ולא סוף, לא פנים ולא אחור, ואין למקום אחד ממנה יתרון על השני. ואמרנו שמטעם זה נקראים "פנינים", שכולן פנים ולא אחור. שכן דרך לשון הקדש שהמלות הכפולות מורות על ההפלגה. כמו ירק ירקרק, אדם אדמדם, צח צחצחות. שהן על (רוב) [רבוי] הירקרקות והאדמדמות והצחצחות. וכן פנים ופנינים על רוב מראה הפנים מכל צד. וגם אל זה תִמָשֵׁל החכמה שכולה "פנים" ואין ענין שיש לו יתרון על ענין אחר. כי כל דבריה דברי אלהים חיים, וכדרך (משלי כט, ג) "ורועה זונות יאבד הון", שאמרו קדמונינו ז"ל (עירובין סד, א) "זה האומר שמועה זו נאה, ושמועה זו אינה נאה" ובארנוהו למעלה (חדר ט' חלון י'). שלישית, מראה הפנינים לבנה, והוא עין הטהרה והנקיות. וגם אל זה נמשלה החכמה, כי היא טהורה ועינה כעין הבדולח. כדרך (קהלת ט, ח) "בכל עת יהיו בגדיך לבנים".
1
ב׳ודע שאין כל הפנינים שוים. כי העגולים עגול שלם יקרים במאוד, כי הרבה נמצאים שאינן עגולים. וכן אותן שאינן בעגול שלם, הנה אינן מכל צד פנים. ויש יתרון לצד אחד מן השני. וכן לענין המראה. ואולם היקרים מאוד הם אותן שהן במעגל שלם, ושמראיהן שוה מכל צד, ואלו הם בעלי פנים הרבים. ולפי שהחכמה יקרה יותר מן הפנינים היקרים שהן עגולים ופניהם לכל צד, לכן יש בכתוב קרי וכתיב. כתיב "פניים" וקרי "פנינים". להורות שנמצאים מרגליות שאינן בעלי הפנים מכל צד. והקרי "פנינים" כפול להורות שהחכמה יקרה מן הפנינים היקרים העגולים שפניהן בכל צד. אבל בפסוק (משלי ח, יא) "כי טובה חכמה מפנינים" שאינו מדבר מן היוקר, לא נכתב ונקרא בשתי מלות. וכן יש הבדל בין הפנינים ובין שאר החפצים. כי כל האחרים כלולים במלת "חרוץ" בעבור שהן נחרצים ונחצבים מן הארץ כמו הזהב והכסף והאבנים טובות. וכמבואר למעלה. זולתי הפנינים שהן במעמקי הים, אין רואה. וגם אל זה תמשל החכמה. כדרך (משלי יח, ד) "מים עמוקים דברי פי איש, נחל נובע מקור חכמה" כמבואר למעלה (חדר ד' חלון ח'). והדורש חכמה נמשל ליורד בים הגדול להעלות פנינים. וכן יש הבדל בין הפנינים לשאר החפצים. שאין בפנינים ענין רע, וטובה לכל התשמישים מבחוץ ומבפנים. היא טובה למראה העין. וערך דמיה רב. גם אם יבלענה איש או ימסמסנה וישתה אותו לא תזיק אותו. ואין כן האבנים טובות שהן טובים לתשמישי חוץ. ואם יבואו בבטן האיש ימיתוהו. ולכן המשיל אליה החכמה לענין הטובה. ואמר "כי טובה חכמה מפנינים". לפי שהחכמה טובה תמיד לא תרע לעולם. ומכל הטעמים האלה הזכיר הפנינים לבדנה. ואמנם שאר האבנים הטובים שוים יותר מן הפנינים. ועל כן אמר עוד "וכל חפציך לא ישוו בה". וזה נגד מה שאמר "ומחרוץ תבואתה". כי החרוץ כולל כל החפצים ששוים הרבה. והנה תבואת החכמה כפלי כפלים יותר מכל החפצים וכמו שיבוא בסמוך. וכבר דברנו בענין זה למעלה (חדר ט' חלון ח'):
2
ג׳(משלי ג, טז) "ארך ימים בימינה, בשמאלה עֹשׁר וכבוד". פירוש, עתה יפרש למה תבואת החכמה טובה מתבואת החרוץ. ואמר כל מה שתרויח מתבואת החרוץ הוא תחת השמש. כי יתעשר בכסף ובזהב שדות וכרמים שלמות וסגולות מלכים. וְיִקְרֶה שמרוב עשרך יכבדוך מלכים ושרים וסוחרי ארץ כי העושר אמצעי לכבוד בעולם הזה. אבל לא יועילך תבואת החרוץ להוסיף לך ארך ימים ושנות חיים ושלום. ואם תתן את כל הון ביתך לא תקנה בו אפילו חיי שעה, ואין צריך לומר חיי עולם. אבל תבואת החכמה ידה רב לה לתת לך גם שתיהן. ו"ימין" ו"שמאל" משל. כי הנושא בידו שני דברים ישא הנכבד על ימינו, והנקל על שמאלו. זכר לדבר (בראשית מח, יח) "שים ימינך על ראשו". וכן הנמשל כאומר כל מה שתקבל בהיותך "חכם בעיניך" ונשען על בינתך והוא עושר וכבוד, תשא החכמה על שמאלה כי הם מן המתנות הקטנות שתתן לך. ואולם על ימינה ארך ימים בעולם הזה ובעולם הבא כמו שאמר (ויקרא יח, ה) "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם". ובכלל זה חיי עולם. וכמו שתרגם אונקלס הצדיק ז"ל "ויחי בהון בחיי עלמא". וכן אמר המשורר האלוהי (תהלים יט, י) "יראת יי' טהורה עומדת לעד". אבל העושר והכבוד כָּלִים עם המות. כדרך (תהלים מט, יז-יח) "אל תירא כי יעשיר איש כי ירבה כבוד ביתו. כי לא במותו יקח הכל לא ירד אחריו כבודו". למדנו שהעושר והכבוד לא יועילו אחר המות. ועל החכמה נאמר (ישעיה נח, ח) "והלך לפני צדקך, כבוד יי' יאספך". והבן:
3