גן נעול, בית שני י״ב:ב׳Gan Naul, House II 12:2
א׳בחדר השני מבית זה (חלון י"ב) הבאנו כל הכתובים שנזכר בהם תאר "חכם" או "חכמים" הכתובים אצל מלאכת המשכן. ואמרנו שם שהיו בצלאל ואהליאב וחביריהן, השרים הנכבדים, שָׂרֵי אלהים צדיקים וישרי לב, נוהגים בכל מנהגיהם בצדק משפט ומישרים. ולכן כל התוארים הנזכרים בעניניהן כוללים ג"כ חכמתם בהנהגה. אלא שעיקר הזכרתם בעבור חכמתם בכל המלאכות היקרות. ולכן נזכירם פעם שני בחדר זה שבו אנו כוללים כל המקומות שנזכרו תארי החכמה על הענינים הלמודיים וכל מלאכת מעשה. ואלו הן (שמות כח, ג) "ואתה תדבר אל כל חכמי לב". (שם לא, ו) "ובלב כל חכם לב נתתי חכמה". (שם לה, י) "וכל חכם לב בכם יבואו ויעשו" (שם לו, א) "וכל איש חכם לב אשר נתן יי' חכמה ותבונה בָּהֵמָה". (שם לו, ב') "ואל כל איש חכם לב אשר נתן יי' חכמה בלבו". (שם לו, ח) "ויעשו כל חכם לב". (שם לה, כה) "וכל אשה חכמת לב". (שם לו, ד) "ויבאו כל החכמים העושים את כל מלאכת הקדש". וכן (קהלת ט, יא) "וגם לא לחכמים לחם". דומה בענינו לענין המקראות שהזכרנו שכולל חכמים במנהגים ישרים, ויודעים ג"כ החכמות הלמודיות וכל מלאכת מעשה. וכמו שבארנו במקומו (חדר ג' חלון ה') ואין צורך להאריך יותר בזה:
1
ב׳(דהי"ב ב, ו) "ועתה שלח לי איש חכם לעשות בזהב ובכסף ובנחושת ובברזל ובארגון וכרמיל ותכלת ויודע לפתח פתוחים עם החכמים אשר עמי ביהודה ובירושלים אשר הכין דויד אבי". הדבר למד מענינו שיהיה חכם בכל מלאכת מעשה. כי לא ביקש מחירם איש חכם בתורה ובהנהגה, כי לא היה צריך אליו שלמה כי חכמת אלהים בקרבו. גם חורם איש נכרי, לא למד חכמת ישראל. ואיך יקח חכם? אבל ביקש ממנו חכם במלאכת מעשה וכן "עם החכמים אשר עמי", גם זה על חכמי מלאכת מעשה. והוא למד מענינו:
2
ג׳(דהי"ב ב, יב-יג) "ועתה שלחתי איש חכם יודע בינה לחורם אבי וגו'. יודע לעשות בזהב ובכסף ובנחושת וגו' אשר ינתן לו אם חכמים וחכמי אדוני דויד אביך". גם תאר "חכם" ו"חכמים" הנזכרים בפסוק זה נלמדים מענינם שהן על חכמת מלאכת מעשה. והיא תשובת חירם לשלמה ומבואר ממה שבארנו. ואמנם מלבד זה כבר בארנו (חדר ו' חלון י"ג) כי המליצה שנכתבה אצל זה האיש הנכבד ששלח חירם לשלמה דומה למליצה הכתובה אצל בצלאל ואהליאב. שנאמר (מל"א ז, יד) "וימלא את החכמה ואת התבונה ואת הדעת לעשות כל מלאכה בנחשת". ויפה בארנוהו במקומו (חדר ו' חלון י"ג). ובעבור חכמתו הנאמנת וצדקתו זכה לכל הכבוד הזה. ולכן תאר "חכם" הנכתב עליו כולל היותו נוהג בחכמה בכל עניניו. וכן "חכמיך וחכמי אדוני דויד אביך" כוללים גם כן היותם צדיקים בעלי המנהגים הישרים. כמו "חכם" ו"חכמים" הנזכרים אצל מלאכת המשכן. שמלבד שהם מורים על חכמת מלאכת מעשה, היו האנשים האלה אנשי תושיה ומזימה והולכים בדרכי החכמה. וקרוב לומר כי חירם שהיה בימי דוד ושלמה, מלבד היותו גוי צדיק והולך בדרך הדעת והחיים על דרך שבארנו, כשראה את מעשה ה' הגדול בימי דוד ושלמה, והיה שכן העם הנבחר לסגולה ובעל ברית דוד, למד ליראה את ה' כעמו ישראל כדרך (דברים ד, ו) "אשר ישמעון את כל החקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון" וגו'. ובארנוהו בבית הראשון (חדר ז' חלון ב') וכשבקש שלמה ממנו "שלח לי איש חכם", ידע חירם שכונת שלמה על איש צדיק וירא את ה' והולך בדרכיו היודע לעשות בכל המלאכות. ולכן בחר לשלוח לו האיש הנכבד הזה שהיה מפורסם בצור לחכם ונבון. ולכן כתב לו "איש חכם יודע בינה לחירם אבי". כי נסהו אביו וראה כי הוא מלא רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת. והתברר לו שהוא חכם באמת, וכדרך שבארנו אצל מלכת שבא, ו[בארנו] אצל חירם שהיה בימי יחזקאל ע"ה:
3
ד׳(דהי"א כב, טו) "ועמך לרוב עושי מלאכה וגו' וכל חכם בכל מלאכה". מפורש שהוא מדבר על חכם בעבור חכמת מלאכת מעשה, וגם פה כולל התואר חכמת ההנהגה. כי "עושה כל מלאכה" שהיו עם דוד בירושלים היו צדיקים וחכמים מופלאים. וכדרך שבארנו:
4