גן נעול, בית שני ג׳:ב׳Gan Naul, House II 3:2

א׳[קהלת ב, יט] "ומי יודע הֶחָכָם יהיה או סכל וישלט בכל עמלי שעמלתי ושחכמתי תחת השמש". פירוש "החכם", הנוהג במנהגיו כפי החכמה, וכדברי הכלל הי"ב. והפסוק הזה שב על הענין שלפניו המבואר בחלון הראשון. כי אחרי שהודיע שתחת השמש יקרה לחכם כמקרה הכסיל, ושלא יבדלו החכמים מן הכסילים כי אם מיום המות והלאה, אמר (ב, יז) "ושנאתי את החיים כי רע עלי המעשה שנעשה תחת השמש כי הכל הבל ורעות רוח". כלומר כאשר נתבאר לי יתרון החכמה מן הסּכלות, ויתרון החכמים מן הכסילים, כי החכמים מוכנים לחיי עולם והכסילים יאבדו, החילותי לשנוא את החיים1עסקי עולם הזה שכל עסקיהם הסּכלות, ומן החכמה נלוזים הם. לפי שהיה רע עלי המעשה שנעשה מהם תחת השמש לבד, ואינן נותנין חלק לחכמה שהיא עליונה מן השמש, והנה כל מעשיהם הבל, לא יועילו ולא יצילו והוא הבל ורעות רוח האדם כשעולה מאליו ואין לו מעצר בחכמה, כי אז יפעל בסּכלות כפי התגברות כחות הנפש שעולין מאליהן ונוטין אל הרע. ואמר עוד (ב, יח) "ושנאתי אני את כל עמלי שאני עמל תחת השמש שאניחנו לאדם שיהיה אחרי". כלומר כמו כן החילותי לשנוא גם את עמלי שעמלתי תחת השמש לבנות בתים, ולעשות גנים, ולקנות עבדים ושפחות, ולכנוס כסף וזהב וסגולת מלכים וכיוצא. ואע"פ שאינני נלוז מדרך החכמה, כי בכל המעשים האלו לא סר לבי מהיות נוהג בחכמה, ואין רע בהיות החכם הצדיק עוסק ג"כ בחכמות למודיות ובכל מלאכת מעשה, הנה שנאתים מטעם אחר, והוא שאניחנו לאדם שיהיה אחרי לאחר מותי, כי לא ירד אחרַי כבודי מכל טוב העולם הזה. ואע"פ שבצדקתי ובחכמתי אלך מ"טוב" העולם הזה ל"רב טוב" הצפון ליראי ה', ומה אחוש שיירש זולתי את כבודי בעולם הזה? הנה זאת אני חושש שאיני יודע מי יהיה היורש, אם חכם יהיה איש ירא את ה' ונוהג בחכמה, או סכל ונלוז מדרך החכמה, וישלט בכל עמלי שעמלתי ושחכמתי תחת השמש, בתים אשר בניתי, וסגולת מלכים אשר אספתי. ואילו יהיה היורש חכם, ראוי הוא לכל העמל הזה, שעל ידי כן יהיה לבבו פנוי לחכמה ולעמול בתורה, ויברך את השם ברוך הוא על כל הטובה אשר נתן לו, ואז עמלתי לברכה. אבל כשיהיה היורש סכל, לא יירא את ה' ולא יעבדנו, וישתמש בכל העמל שעמלתי בארח סּכלות, אזי עמלתי לתהו ולהבל. כך הפירוש הנכון. ואם לא תפרש כן, אשאלך למה יחוש? היש הבדל אצלו אם יירשנו חכם בחכמת המדידה או חכם לעשות בזהב ובכסף, או הסכל בשתיהן? והנה אמת הדבר שאין תאר "חכם" סתם נופל אלא על הנוהג במנהגיו כפי החכמה.
1