גן נעול, בית שני ד׳:י״חGan Naul, House II 4:18
א׳[איוב יג, י] "ואולם כולם תשובו ובאו נא ולא אמצא בכם חָכָם". פירוש "חכם", שאסף חֻקֵי החכמה ונוהג בחכמה. ולפי שהוא חכם יוכל לצייר ולהבין דרכי השם ב"ה שהן בחכמה. והמאמר הזה אמר איוב נגד רֵעָיו, שטענו עליו והצדיקו דרכי השם ומשפטיו, בדברים בלי יסוד וטעם. וכמו שהחל מענהו (איוב טז, ג) "הֲקֵץ לדברי רוח". ואחר שהודיעם איוב שהם תועים ומסכלים דרכיו יתברך, כי יודע בנפשו שהוא צדיק, ולא חטא נגד השם ב"ה ושיסוריו בלי משפט, אמר (איוב יז, י) "ואולם כולם תשובו ובאו נא, ולא אמצא בכם חכם", כלומר גם אם תרבו להשיב אמרים ותביאו טענות ככל העולה על רוחכם, לא אמצא בכם איש חכם, שמצטיירים בלבו דרכי החכמה באמת, שעל ידם יבין סוד דרכיו יתברך, וכדרך (הושע יד, י) "מי חכם ויבן אלה" שבארנו למעלה (חדר ב' חלון י'). גם הודיעם שאין בנפשם כח השכל להשכיל, כמו שאמר (איוב יז, ד) "כי לבם צפנת משכל", וגם זה בעבור שנעלמו מלבם ציורי החכמה, ואם אין חכמה לא ישכילו באמתת השם ברוך הוא ודרכיו, כענין (דברים לב, כט) "לוא חכמו ישכילו זאת", ויתבאר בחדר החמשי בעז"ה.
1
ב׳[איוב טו, ב] "הֶחָכָם יענה דעת רוח וימלא קדים בטנו". פירוש "החכם", שאסף חֻקֵי החכמה ונוהג בחכמה, וכדברי הכלל הי"ב. ומאמר זה אמר אליפז נגד איוב שהכלימם בעבור טענותיהם, ואמר להם (שם יג, ה) "מי יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה", ותארם (יג, ד) "טופלי שקר" ו"רופאי אליל". והחזיק בדעתו שנשפט על לא חמס בכפו, וערך תשובות להוכיח יושר אמריו. והשיב אליפז איך אפשר שהחכם יענה דעת רוח? כלומר החכם שהצטיירו בלבו דרכי החכמה ונוהג בחכמה, היוכל לענות תשובות של דעת וברור דברים, לנצח בהן החולקים עליו, ותהיינה יסודות תשובותיו רעיון רוח והבל? הלא כל איש חכם יבנה דעתו על יסודות החכמה המצטיירים בלבו, וישים מעצור לרוחו, ולא יניחהו לפעול ולמלאת חדרי בטנו זולתי בהיותו נכון כפי דרכי חכמתו. ועל זה אמר "וימלא קדים בטנו", וכדרך (משלי כט, יא) "כל רוחו יוציא כסיל", ובארנוהו בחלון ח'. ואתה איוב בהיותך דובר דברי רוח ניכר שאינך חכם, אלא סר ונלוז מדרך החכמה, וכמו שאמר עוד (טו, ד) "אף אתה תפר יראה" וגו'. כלומר חסר יראת ה' אתה, (אבות, ג) ו"אם אין יראה אין חכמה". ואמר עוד (טו, ה-ו) "כי יאלף עונך פיך וגו' ירשיעך פיך ולא אני וגו'. ואמר עוד (טו, יב-יג) "מה יקחך לבך וגו', כי תשיב אל אל רוחך" וגו'. כלומר איך מְלָאַךָ לבך להשיב לפני השם ברוך הוא מִלִין כפי העולה על רוחך? וכל זה לפי שאין לבך לב חכם.
2
ג׳[איוב טו, יח] "אשר חֲכָמִים יגידו ולא כחדו מאבותם". פירוש "חכמים" שקבלו חכמה ונוהגים בחכמה, וכדברי הכלל הי"ב. והן גם כן דברי אליפז אחר שאמר כי דברי איוב רוח ולא דעת ושאיננו חכם, שב להוכיחו ולהודיעו מה שהחכמים שאספו חכמה ונוהגים בצדק מגידים ומספרים בענינים הללו, ולא יכחדו תחת לשונם מה שקבלו מאבותם, כדרך (תהלים עח, ד) "לא נכחד מבניהם לדור אחרון מספרים תהלות יי'". והקדים (איוב טו, יז) "אחוך שמע לי וזה חזיתי ואספרה". כלומר אתה איוב, יען כי סכלת האמת, ראוי לך לשמוע לי מה שאחוך, ולקבל מפי מה שאספר לך בדרוש הזה מה שחזיתי אני בדעתי ובברור החוש. והן הן דברים אשר יגידו ויפרשו ג"כ החכמים שקבלו באמונה מאבותם קורות דור ודור, כדרך (דברים לב, ז) "שאל אביך ויגדך" וגו'. והם מגידים (איוב טו, יט) "להם לבדם נתנה הארץ ולא עבר זר בתוכם", כלומר מימות עולם נתנה הארץ למורשה לחכמים ולצדיקים, וזר לא יקרב אליהם, כי השם ברוך הוא משגיח על החכמים. ולהיפך יקרה לרשעים הבוזים חכמה, שנפרע מהם בחמה שפוכה, כמו שאמר (איוב טו, כ) "כל ימי רשע הוא מתחולל" וגו' עד סוף הפרשה. ולפי שהדבר מוסכם מכל החכמים הדוברים באמונה כפי חכמתם הנאמנה, הלא חייב אתה לקבל דבריהם.
3