גן נעול, בית שני ד׳:י״טGan Naul, House II 4:19

א׳[איוב לד, ב] "שמעו חֲכָמִים מלי ויודעים האזינו לי". פירוש "חכמים", שקבלו חכמה ונוהגים בחכמה, והצטיירו בלבם דרכי החכמה, וכדברי הכלל הי"ב. ומאמר זה אמר אליהוא בן ברכאל כשהוכיח את איוב על צַדְקוֹ נפשו מאלהים, ושטען טענות נגד דרכי ההנהגה העליונה, ערך אליהוא תשובות נכונות נגד איוב, להוכיח כי ה' הצדיק ולא יעות אדם בריבו ח"ו, ושכל דרכי הנהגתו יתברך שקולים בפלס חכמתו העליונה צדק משפט ומישרים. וגלה במענותיו חכמות גדולות לא נודעו לאיוב וחבריו מלפנים. ולפי שהעמוקות כאלה לא יבינו ולא יציירו רק החכמים הגדולים והיודעים דעת אלהים, שנגלו בנפשם כדמות הציורים הללו, וכמו שפרשנו בפסוק (איוב יז, י) "ולא אמצא בכם חכם", בחלון י"ח. על כן הקדים "שמעו חכמים מלי". ה"חכמים" בעלי החכמה הנוהגים בצדק הם ישמעו מלי ויציירום בחכמתם. "ויודעים", והן הנבונים היודעים דעת אלהים נוסף על חכמתם, הם יאזינו לי; כי ההאזנה נפלאה מן השמיעה. ואזן כמו מאזנים לשקול כל דבר ודבר בפלס ומאזני משפט. ובמקרא שלאחריו אמר (לד, ג) "כי אזן מלים תבחן וחיך יטעם לֶאֱכֹל". ראש הכתוב לעמת היודעים המאזינים ובוחנים בכּוּר ומבחן תבונתם ודעתם, וסוף הכתוב נגד החכמים שהן בעלי הטעם. ולא אוכל לפרש פה יותר, כי יש לי בענין זה חקירה נפלאה,¹"יין לבנון", פ"ב משנה ט, וכן סוף פרק חמישי, ד"ה עז פנים לגיהנם (מהד' תשס"ג עמ' 150, 494). איך חמשת החושים החצונים נערכים לעמת חמשת כחות הנפש הפנימיות, ובספר "מעין גנים" יתבאר הענין, ויתפרשו כל המקומות שנזכר בהן מלת טעם, על דרך משל, כמו (משלי יא, כב) "וסרת טעם", (שמואל א כה, לג) "וברוך טעמך", (תהלים לד, ט) "טעמו וראו כי טוב יי'", וכיוצא בהן.

ב׳[איוב לד, לד] "אנשי לבב יאמרו לי וגבר חָכָם שומע לי". פירש "חכם", שאסף חֻקֵי החכמה ונוהג בחכמה, וכדברי הכלל הי"ב. וגם אלה דברי אליהוא ובו חתם המענה, והודיע כי אנשי לבב, והן חכמי לב יודעי דעת עליון, יאמרו לי מדעתם מה שאני אומר לאיוב. "וגבר חכם" שאינו עדיין חכם לב לדעת העמוקות מלבו ומדעתו, על כל פנים שומע לי ויקבל מפי הדברים שאני דובר. וכדרך שהחל "שִׁמעו חכמים מלי ויודעים האזינו לי", ופרשנוהו בחלון זה. וכן חתם דבריו שהחכם שנגלו בנפשו ציורי החכמה וחפץ בחכמה, הוא ישמע לי. ואמר (לד, לה) "איוב לא בדעת ידבר, ודבריו לא בהשכל". והוסיף מלת "גבר", כדרך (משלי כד, ה) "גבר חכם בעוז", ופרשנוהו למעלה בחלון ח', המורה על חכם המתגבר על יצרו, ועדיין לא זכה לרוח דעת ותוספות בינה והשכל, זולתי לעוז שבו יתאמץ על יצרו, והוא העזר האלוהי ממרומים. וכשישמע העמוקות מפי איש הדעת וחכם הלב, יבינם, וממנו דִבֶּר אליהוא גם כן.