גן נעול, בית שני ד׳:ה׳Gan Naul, House II 4:5
א׳[משלי כ, כו] "מְזָרֶה רשעים מלך חָכָם וישב עליהם אופן". פירוש, מלך חכם הנוהג במלכותו כפי חֻקֵי החכמה שחקקה חֻקוֹתיה למלכים ולרוזנים ולשופטי ארץ, וכדברי הכלל הי"ב. ומלת "מזרה" על הפזור למרחוק, ומלת "אופן" על הגלגל שבו דשין התבואה להסיר המוץ, כמו (ישעיה כח, כז) "ואופן עגלה על כמון יסוב". כי הרשעים אין טוב שיהיו בהתחברות אחד, לפי שאיש את רעהו יעזורו לעשות רֶשע. גם אין טוב שבתם במדינה בין בני אדם, כי ישחיתו הקבוץ המדיני. ולכן המלך החכם, יזרה הרשעים ירחיקם מעל גבול המדינה, ויפזרם שלא יהיו בקשר אחד, שבהיותם לבדם בלי עזר, יבצר מהם אשר יוזמים לעשות. וכן הוא מדת השם ב"ה, וכדרך שכתוב (איוב לח, יג) "לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה". וטרם יזרם כְּבָּר,1(תבואה) ירמיה כג, כח ייסרם במוסר גדול להשיבם מפשעיהם, ולא הועיל להם. ועל זה אמר "וישב עליהם אופן", כמו שמשיבים אופן העגלה על הדגן להסיר קליפתו הקשה. ואין כן הקצח והכמון שתוסר קליפתו על ידי מטה ושבט, כמו שהזכיר הנביא ישעיה (כח, כז), ויתבאר בספר "מעין גנים" בעז"ה. כן אלו הרשעים לא יִוָסְרוּ במוסר קל, אלא במוסר אכזרי. וכשרואה המלך החכם שגם זה לא הועיל, עודם מחזיקים ברשע, אז יזרה אותם ויגרשם מארצו, שלא ישחיתו את הטובים. וכן דרך השם ב"ה מיסר את האדם, ואם לא יִוָסֵר, אז ימות באולתו ובמעלו אשר מעל. ובפירוש הראב"ע ז"ל "מזרה להעיק אותם, וכבר השיב עליהם אופן העגלה לדוש אותם, כלומר ידכאם, ואח"כ יסירם מעל פניו" ע"כ. ויפה פירש, ומדברינו התבאר הכוונה.
1
ב׳[משלי טז, יד] "חמת מלך מלאכי מות ואיש חָכָם יכפרנה". פירוש "חכם" שנוהג בחכמה ובכשרון מעשים, וכדברי הכלל הי"ב. כי חמת המלך איננה כחמת אדם אחר, כי מה יוכל לעשות בחמתו? אבל המלך שליט על החיים והמות, ואם תעלה חמתו באפו, הרבה שלוחים יש הממהרים לעשות משפט מות בגזרת ומטעם המלך. וכנגד זה אמר "חמת מלך מלאכי מות", כי אין מי שיתקומם נגדו, כי הוא הגבור מכולם והשַׁליט עליהם, זולתי איש חכם יכפר2יבטל או יפייס חמתו ופני כעסו בדבריו ובתחנוניו. ועל זה אמר "ואיש חכם" הנוהג בחכמה ובצדק יכפר את חמת המלך, כי (קהלת י, יב) "דברי פי חכם חן", ולמענו ישיב המלאכים השלוחים מאתו לנקום נקמתו. ודומה לזה כתוב בספר קהלת (קהלת ט, טו) "ומצא בה איש מסכן חכם ומלט הוא את העיר בחכמתו", כי השיב חמת המלך הגדול שכבשה. וכמו שבארנו (חדר ג' חלון ו'), כי השגחת השם ב"ה דבקה בחכמים בעבור לכתם בצדק. (משלי טז, א) "ומיי' מענה לשון", והוא ב"ה יתנהו לחן בעיני המלך, ויפק רצון מאתו. וכענין דניאל (ב, טז) שהשיב חמת מלך נבוכדנצר בדבריו, וכבר שלח מלאכי מות להרוג לכל חכמי בבל, ועמהם דניאל חנניה מישאל ועזריה. ולכן סמך ואמר (משלי טז, טו) "באור פני מלך חיים ורצונו כעב מלקוש". זהו פשוטו של מקרא. ועוד כוללת המליצה הזאת שהחכם הצדיק עומד בפרץ להשיב חמת המלך העליון ב"ה, וכענין (תהלים קו, ל) "ויעמוד פינחס ויפלל ותעצר המגפה". ואעפ"י שבכר יצאו מלאכי מות והחל הנגף, וכדרך (במדבר יז, יג) "ויעמוד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה", כי השם ב"ה נעתר לתפלת החכמים והצדיקים בעבור צדקתם וטוב מנהגם, והכל ענין אחד. ודומה למקרא (משלי ג, ד) "ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם".
2