גן נעול, בית שני ה׳:ב׳Gan Naul, House II 5:2

א׳[מל"א ה, יא] "וַיֶחְכָּם מכל האדם מאיתן האזרחי והימן וכלכל ודרדע בני מחול". פירוש "ויחכם", שהיה מלא ציורי החכמה, ונוהג כל עת בחכמה, וכדברי הכלל הי"ב. ושים לבבך להתבונן בפסוק זה, כי בפסוק שלפניו נאמר "ותרב חָכְמַת שלמה מֵחָכְמַת כל בני קדם ומכל חָכְמַת מצרים", ולא אמר "ויחכם שלמה מכל חכמי בני קדם ומכל חכמי מצרים", וכן לא אמר בפסוק השני "ותרב חכמת שלמה מחכמת איתן האזרחי ומהימן" וגו'. והסתכל כמה יקרים המליצות ואיך נשענים על הכללים שיסדנו! כי בכלל הט"ו בארנו, שכל חכמות למודיות וכל חכמת מלאכת מעשה שתחת השמש, מתוארים גם כן בתארי החכמה, ועיקר הדבר בארנוהו בבית הראשון (חדר ב' חלון ט' י'). אבל לא יתואר בעל אלו החכמות בתאר "חכם" סתם, או שנאמר על זה אחת מבניני השרש, זולתי אם נזכר אצלו באיזו ענין הוא חכם, וכדברי הכלל הט"ז. אבל כל מקום שנזכר תאר "חכם" סתם, או אחת מבניניו, מבלי הזכיר אצלו באיזו ענין נוהג בחכמה, יורה תמיד על חכמת ההנהגה כפי חֻקֵי חכמת השם ברוך הוא. והנה השם ברוך הוא נתן בלב שלמה על צד הפלא ידיעת כל חכמות הלמודיות וחכמת כל מלאכת מעשה אשר תחת השמים, וידע טבעי היסודות והדומם והצומח והבעלי חיים וסגולתן, וכן ידע כל תכונת השמים וצבאותיהן, וכמו שבארנו (חדר ב' חלון ז'). ונאמר (מל"א ה, יג) "וידבר על העצים" וגו', ונזכר יותר בספר "חכמת שלמה"¹חכמת שלמה, פרשה ז, פסקאות יז-כא שהעתקנו ובביאורנו "רוח חן",²עמ' 106-107 גם רמזנו על זה למעלה (חדר א' חלון ז'), בפסוק "הנה נתתי לך לב חכם ונבון" וגו'. על זה אמר "ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים". כי באומות הללו היו רבים שהפליגו לדבר ולתור בחכמות האלו. וכמו שאמרו קדמונינו ז"ל (במדבר רבה יט, ג) "מה היה חכמת בני קדם? שהיו יודעים במזלות וערומים בטייר". וחכמת מצרים ידועה ממעשה החרטומים והמכשפים ובעלי חכמת הטבע ומלכת השמים. וכל זה איננו תחת סוג ההנהגה, ולכן לא אמר "ויחכם שלמה מחכמי מצרים" וכיוצא, המורה על ההנהגה³כנראה צ"ל "הידיעה" ולא "ההנהגה" בענינים הללו. ואפילו תאמר שעל ההתעסקות בהן יפול לשון "ויחכם" כשנזכר אצלו באיזו ענין הוא מדבר, כמו (קהלת ב, יט) "שעמלתי ושחכמתי תחת השמש", (זכריה ט, ב) "צור וצידון כי חכמה מאד", וכמו שיתבאר בחדר הי"ב, הנה יהיה זה גנאי גדול לשלמה אם יספר עליו הכתוב שהיה נוהג במעשים הללו האסורים לאיש הישראלי לעשותן, כמו רוב חכמת מצרים הכשופים והנחושים, שאסרתן התורה איסור חמור. וכן להביט בכוכבים ומזלות לדעת העתידות כדרכי בני קדם ג"כ אסור,⁴מנין שאין שואלין בכלדיים (פסחים קיג, ב) ואיך יגיד הכתוב "ויחכם שלמה מחכמי מצרים ומחכמי בני קדם" המורה שהיה נוהג ומשתמש במעשים האסורים הללו יותר מהן. ולכן אמר "ותרב חכמת שלמה" וגו'. ו"חכמה" שם דבר נופל על מאסף החכמה וידיעתה, והעיד הכתוב שהיתה חכמת לב שלמה בידיעת הדברים האלו, רבה מחכמת לב בני מצרים ובני קדם, וזהו שבח גדול לשלמה. וכמו שאמרו ז"ל (שבת עה, א) "לא תלמד לעשות כתועבות הגוים ההם, אבל אתה למד להבין ולהורות". וכן נתן השם ברוך הוא בלב שלמה על צד הפלא ציורי החכמה העליונה וחֻקוֹתיה, וכמו שכתבנו בפסוק (מל"א ג, יב) "הנה נתתי לך לב חכם ונבון" וגו', ונעשה החכמה בלבו לטבע שני, וציוריה מושלים בו בכל העת, וכמו שבארנו ענין זה בבית הראשון (חדר ה' חלון ה'). ואמרנו שם שעל ידי הפלא הזה, בכל עת ינהג בעליו בחכמה, בהיות הציור לנגד עיניו ולבו מושל בו, השכחה לא תמנעהו והיצר לא יתעהו. וכן בכל רגע ישכיל ויבין בדרכי הציורים הנכבדים האלו. ולכן שלמה שחל עליו האור האלוהי הזה הפלא ופלא ובשפע רב, ובאה החכמה אל לבו והבין ביראת ה' ודעת אלהים מצא, התנהג כל עת בחכמה גדולה צדק משפט ומישרים יותר משאר חכמי דורו. ועל זה אמר "ויחכם שלמה", כלומר שהיה נוהג בחכמה יותר מכל אדם, וכמו שכתוב (מל"א ג, ג) "ויאהב שלמה את יי' ללכת בחֻקוֹת דוד אביו" וגו'. ובספר קהלת העיד על עצמו (קהלת ב, ג) "ולבי נוהג בחכמה", (קהלת ב, טו) "ולמה חכמתי אני אז יותר", ומבואר למעלה (חדר ג' חלון א'). ולהפליג את צדקתו וחכמתו, אמר "מאיתן האזרחי והימן וכלכל ודרדע בני מחול", שהם חכמי דורו הגדולים בחכמה. וכפי הפשט הם המשוררים הקדושים הנזכרים בספר תהלות, (תהלים פט, א) "משכיל לאיתן האזרחי", (פח, א) "משכיל להימן האזרחי", שהיו חכמים צדיקים משכילים שכל טוב, אנשי הרוח העומדים בסוד ה', ושלמה עוד חכם מהם בצדק ובכשרון מעשים. וכנגד החכמה העליונה הזאת אמר (מל"א ה, יב) "וידבר שלשת אלפים משל ויהי שירו חמשה ואלף", וכל זה בדרכי התורה וחֻקוֹתיה והענינים האלוהיים בדרכי ה' נוראותיו ותהלותיו. כי שלמה עשה מאזנים לתורה, למד דעת את העם, ובמשליו ובשיריו קרב דרכי החכמה אל לב ההמון, כמו (קהלת יב, ט) "ויותר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת את העם ואזן וחקר תקן משָׁלים הרבה", ובארנוהו למעלה (חדר ג' חלון י). ולפי שאין בכל חכמי הגוים איש נוהג בחכמה העליונה, כי תורת ה' מורשה לקהלת יעקב, על כן כשהזכיר "ויחכם" שהוא על ההנהגה בחכמה, סמך לו איתן והימן וחביריהם שהן החכמים הגדולים בישראל שהיו בדור שלמה, והבן.