גן נעול, בית שני ח׳:א׳Gan Naul, House II 8:1
א׳החדר הח' ובו י' חלונות יזכיר כל המקומות שנכתב שם דבר "חכמה" בספר איוב ובספר תהלים. יפרש כל המקראות המזכירים שם זה כפי דרכו על דרך אחד ועל מנהג אחד:
בארנו למעלה (חדר ד' חלון י"ז) בקצרה על מה נוסד ספר איוב, ולא אשוב להזכיר זה פעם שניה. אבל הנני בא להציג לפניך כל המקראות שבספר איוב המזכירים שם דבר "חכמה" ולפרשם באר היטב. למען הודיעך שגם המה מונחים על דרכי חכמת המנהגים צדק משפט ומישרים וככל חביריהן המבוארים למעלה. ואלו הן:
בארנו למעלה (חדר ד' חלון י"ז) בקצרה על מה נוסד ספר איוב, ולא אשוב להזכיר זה פעם שניה. אבל הנני בא להציג לפניך כל המקראות שבספר איוב המזכירים שם דבר "חכמה" ולפרשם באר היטב. למען הודיעך שגם המה מונחים על דרכי חכמת המנהגים צדק משפט ומישרים וככל חביריהן המבוארים למעלה. ואלו הן:
1
ב׳(איוב יא, ה-ו) "מי יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך. ויגד לך תעלומות חָכְמָה כי כפלים לתושיה". פירוש "חכמה", דרכי החכמה ומנהגיה וכדברי הכלל הי"ג. וכענין שבארנו למעלה, כי איוב החזיק עצמו לחכם, והאמין שיש בלבו מאסף חכמה גדולה, ושנודעים לו דרכי החכמה עליונה. ולכן כשהוכח במכאובות תמה והתבהל, בעבור שהיה הדרך הזה סותר לדרכי חכמתו. ואולם כבר בארנו למעלה שדרכי החכמה העליונה נשגבים מבינת האדם. וכמו שהעיד קהלת שהיה חכם מכל אדם שגם ממנו נפלאים דרכיה. וכמו שאמר (קהלת ח, יז) "וגם אם יאמר החכם לדעת לא יוכל למצוא". וכמו שפרשנו שם בטוב טעם. ואין אלו הדרכים נודעים באמת זולתי ליוצר הכל ית'. הוא יודע סוד כל מה שעשה בשמים ובארץ ואיך נערכים כולם כפי סוד החכמה. וכן נגלו לפניו כל תעלומות לב, ויודע שכל מנהגיו עם בני אדם כולם בחכמה. וזהו שהשיב צופר לאיוב (איוב יא, ד) "ותאמר זך לִקְחִי ובר הייתי בעיניך". כלומר הנה חשבת שחכמתך זכה בלי דופי, כי מלת "לֶקַח" נופל על למודי החכמה, וכמבואר למעלה (חדר ד' חלון א') ואין הדבר כן. כי אילו ידבר השם ב"ה בעצמו עמך ויפרש הענינים, וילמדך דעת מעשיו בשמים ובארץ, או "יגיד לך תעלומות חכמה", כלומר דרכי החכמה הרבים הנעלמים מדעת האדם וגלויים לפניו ית', ואז יתברר לך "כי כפלים לתושיה".1מלת "כפלים" כאן ביאורו "כפול ומקופל, חציו על חציו" (לשון המלבי"ם, אלא הוא הסב את הדברים לנמשל אחר) זאת אומרת, נוסף על מה שנראה לעינים, יש פנימיות ותוך המוסתרים. וכמו "וכפלת את היריעה" (שמות כו, ט) ודברי רש"י שם כלומר שיש בכל תושיה ותושיה דרכים רבים של חכמה. ומלת "תושיה" יתבאר בבית השלישי בעז"ה ונופל על מעשים העשויים בחכמה. כי כל מפעל ומפעל שפעל השם ב"ה בתכונת שמים וארץ כיון לענינים רבים של חכמה על דרך משל תכונת הרוח, תכונת הארץ וכיוצא. הוכן כל דבר להשלים על ידו דרכים רבים שתגזור עליהן חכמתו העליונה. וכדרך (משלי ג' י"ט) "יי' בחכמה יסד ארץ". וארמוז על זה בחדר העשירי בעז"ה:
2