גן נעול, בית שני ח׳:ד׳Gan Naul, House II 8:4
א׳(איוב יג, ה) "מי יתן החרש תחרישון ותהי לכם לְחָכְמָה". פירוש "לחכמה", למנהג של חכמה וכדברי הכלל הי"ב. איוב דבר זה נגד רֵעָיו, והודיעם שדבריהם בלי חכמה. כמ"ש (יג, ד) "ואולם אתם טופלי שקר, רופאי אליל כולכם". והנה כמו שראוי לחכם ללמד דעת את העם, ולספר מלאכות השם בפיו ולהודיע צדקת ה' ודרכי חכמתו, וכל חכם ינהג כן. כן ראוי למי שלא למד חכמה לשום לפיו מחסום, ולא ידבר בעמוקות הללו כי ידבר תועה ושקר. כי מנהגי החכמה משתנים כפי השתנות האנשים. ומה שתחוקק למנהג זה, תחוקק להפך למנהג אחר. ולכן אמר "מי יתן החרש תחרישון" ולא תדברו בענינים הללו, "ותהי לכם לחכמה". כלומר תחשב לכם החרישה למנהג של חכמה. אע"פי שלחכמים המִדְרָשׁ מנהג של חכמה, לכם שאינכם יודעים חכמה החרישה מנהג טוב:
1
ב׳(איוב יב, ב) "אמנם כי אתם עם ועמכם תמות חָכְמָה". פירוש "חכמה", דרכי החכמה וציוריה וכדברי הכלל הי"ב והי"ד. גם זה דִבֶּר איוב אל רֵעָיו שכפי מחשבתם הרבו לדבר חכמה. והשיב גם אם יהיה אמת כמו שאתם חושבים, שאתם עם נכבד, ועמכם תמות חכמה כשתמותו; כי אספתם בנפשכם חכמה הרבה, ובמותכם תמות היא עמכם ולא תשמע עוד בעולם. הנה גם לי לבב כמוכם, לא נופל אנכי מכם. כלומר גם בלבי כל החכמה שהיא בכם, ואיני צריך לדבריכם. ואם לפי האמת אין בכם חכמה כלל. וכמ"ש "רופאי אליל כולכם". וראב"ע ז"ל פירוש "עמכם" בעבור כסילתכם. כענין נסרחה חכמתם. וכן פירוש רלב"ג ז"ל. ולכל הפרושים מלת "חכמה" על הנהגת השם את יצוריו בחכמה, כי על קוטב זה תסובינה המאמרים שבספר זה כולם:
2
ג׳(איוב יב, יג) "עמו חָכְמָה וגבורה, לו עצה ותבונה". פירוש "חכמה", מנהגי החכמה. והוא אדון החכמה. והיא נודעת לו לבדו, ועם השם ב"ה לבדו החכמה. והוא נוהג כל המעשים בחכמה. וכן עמו הגבורה והכח לעשות כל המעשים. ולמלאות הכל כפי חפץ חכמתו. וכן לו עצה ותבונה. ויתבאר בעז"ה בבית השלישי:
3