גן נעול, בית שני ח׳:ה׳Gan Naul, House II 8:5
א׳(איוב טו, ח) "הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חָכְמָה". פירוש "חכמה", דרכי החכמה העליונה ומנהגיה וכדברי הכלל הי"ד. ופסוק זה אמר אליפז לאיוב שהתפאר עצמו בחכמתו. ואמר (שם יב, יב) "בישישים חכמה" וכמבואר למעלה. וְתֵּאֵר רֵעָיו בשם "טופלי שקר ורופאי אליל". והשיב אליפז, הגד נא מאין קבלת החכמה הגדולה הזאת שאתה מתפאר בה? האם נביא אתה, ושמעת מה שיעץ אלוה בסודו? ומלת "ותגרע" כמו (שם לו, כז) "כי יגרע נטפי מים", שהוא על רדתם לארץ. וכן "ותגרע אליך חכמה". האם ירדה אליך ממרומים, ושכנה עמך שתוכל להיות בוטח שאתה יודע מנהגי השם ודרכיו? ואם בעבור שאתה ישיש? יש ישישים כמוך. ועל זה (טו, ז) "הראשון אדם תולד?". (טו, י) "גם שָׂב גם ישיש בנו", כמבואר בחלון ראשון. ואם בעבור דעתך הרחבה ובינתך הגדולה, גם בנו בינה ודעת כמוך. ועל זה (טו, ט) "מה ידעת ולא נדע, תבין ולא עמנו הוא". גם רש"י ז"ל פירש "ותגרע, תרבה מלמעלה למטה לרדת עליך". ודבריו נכונים. ופירושי ראב"ע ורלב"ג ז"ל רחוקים מן הפשט:
1
ב׳(איוב כו, ג) "מה יעצת ללא חָכְמָה, ותושיה לרוב הודעת". פירוש "ללא חכמה", לאנשים שלא למדו דרכי החכמה העליונה וכדברי הכלל הי"ד. פסוק זה אמר איוב נגד בלדד שהחל לספר גבורות השם ומעשיו, להוכיח שלא יצדק אנוש עם אֵל. והשיב איוב למה ספרת עצות השם לאיש כמוני, והודעת תושיה לרוב. אני יודע יותר ממך, וכמו שהאריך בדבריו. והיה לך לספר העצות הללו לאנשים שאין בהם חכמה, ושאינם יודעים תושיה. ובבית השלישי יתבאר יותר בעז"ה:
2
ג׳(איוב כח, יח) "ומשך חָכְמָה מפנינים". כדרך (משלי ג, טו) "יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה". ויתבאר בחדר התשיעי והעשירי:
3
ד׳(איוב כח, יב) "והחכמה מאין תמצא":
4
ה׳(איוב כח, כ) "והחכמה מאין תבא":
5
ו׳(איוב כח, כח) "הן יראת אדני היא חָכְמָה". שלשתן על חכמת ההנהגה הישרה. ויתבארו בע"ה בחדר העשירי:
6