גן נעול, בית שלישי ב׳:ז׳Gan Naul, House III 2:7
א׳[ראה מקביל לכאן, נוסח ב חדר ב חלון ד]
1
ב׳הכלל השביעי. מן המבואר תבין שלא יתכן להניח לשון "מחשבה" אצל השם ב"ה כשידברו מדברים שכבר נעשו. כי בהיותם כבר ידענו עליהם בהחלט כי יצאו לפועל. וזהו ההבדל המבדיל בן לשון "עצה" הנכתב אצלו ית' ובין לשון "מחשבה" הנכתב אצלו. לשון "עצה" יכתבו גם על המעשים העשויים כבר, ולשון "מחשבה" לא יכתבו רק על הגזרות העתידות לבוא ונעלם [אם] יחולו או לא. ויוצא מזה שלא יפול לשון "מחשבה" על מעשה שמים וארץ וצאצאיהם כי כולם עשוים באמת וישר. ולכן יפול עליהם לשון "עצה" כמבואר (חדר א חלון י"ג) למעלה דבר בטעמו. וכן לא יפול לשון "מחשבה" על החֻקים והמשפטים והתורות והמצווֹת שצוה לבני אדם לעשותן. כיון שחקקן להיעשות לעולם ולא ישתנו בזמן מן הזמנים. ויפול עליהן לשון "עצה" כמבואר (חלון י"ב) למעלה. ורק יפול לשון "מחשבה" אצלו ית' רק סוד ההנהגה שהוא מנהיג בענין בריותיו לשכר לגמול ולעונש כשידובר מן הגזירות העתידים להתחדש בעולם, כשהן תלויין עלינו. ולשון "עצה" יפול עליהן כשנודע לנו שיחולו בבירור כמבואר. והכלל נכון ויציב כי לא תמצא בכל כתבי קדש תארי לשון "מחשבה" על מעשה שמים וארץ או על החֻקים והתורות. אך כתוב בהם לשון "עצה". והבן.
2