גבורת אנשים כ״בGevurat Anashim 22
א׳והנה אעתיק לך לשון תשו' מהר"ם עצמו דפוס פראג ס"ס תתקמ"ו ומתוכה יתבררו דברי וז"ל והמורד על אשתו אם מורד ממזונות לחוד כופין אותו לזון כשמואל ס"פ המדיר או מוסיפים על כתובתה אם היא רוצה ואם מורד רק מתשמיש המטה אמרינן ליה חכמים חייבוך להוציא ואי לא צריך למקרייך עבריינא אבל לא כפינן בשוטים. וכן פי' ר"ח מכח ירושלמי. אבל המורד מן הכל כופין אותו להוציא במילי ובשוטים כיון דמונע ממנה כל ענייני אישות וראיה מפ' החולץ (יבמות לט.) מצוה בגדול לייבם כו' עד לא רצו חוזרים אצל גדול למכפייה ואין פנאי להאריך. ושלום מאיר בר ברוך עכ"ל. הרי להדיא כמו שכתבתי. גם הבעל העיטור בסוף דיני מרד דף ק"ד ריש ע"ג כתב דפסקו רבוותא כשמואל והביא דברי הירושלמי ור"ח דאין כופין אלא היכא דמפרש כופין ע"ש. וכן הסמ"ג בסוף עשין מ"ח כתב דאין לכוף אלא היכא דאיתמר בהדיא וכהירושלמי ור"ח.
1