האלף לך שלמה, השמטות כ״זHaElef Lekha Shlomo, Omissions 27
א׳הקשה אותי ח"א קושיא גדולה ביומא פ' שני שעירים במה דקאמר שם דלקרבן אשה לה' ממעט שעיר המשתלח מחוסר זמן ופריך למ"ל קרא הרי אין הגורל קובע רק בראוי לשם ומשני רבא כגון שהי' לו חולה בתוך ביתו ושחט לאמו ביוה"כ והק' הנ"ל למה לא משני בלא"ה דהפריש אותו ואת בנו לשני שעירים א"כ כל אחד ראוי לשם דהרי להשם נשחט תחלה א"כ הוי כ"א ראוי לשם אך השם הנשאר הוי מחוסר זמן ומה פריך ולכאורה היא קושיא גדולה. ובתחלת השקפה עלה בלבי ליישב די"ל כיון דשני השעירים מצותן שיהיו שוין במראה ובקומה ובדמים וכו' וא"כ או"ב א"א שיהי' האב גדול כמו הבן ואינן שוין ואין לומר דהרי עכ"פ בדיעבד כשר באינן שוין אך י"ל הרי הש"ס למד שם מקרא דבאינן שוין כשרים ופריך הש"ס כך דלמ"ל קרא דבאינן שוין כשרים בלא"ה נדע כן מדכתיב לקרבן אשה לה' למעט שעיר המשתלח ממילא מוכח דאינן שוין כשרים דאל"כ למ"ל קרא זה הרי בלא"ה אין הגורל קובע אלא בראוי לשם ולמ"ל קרא להכשיר באינן שוין כן הי' נ"ל אך ז"א דהרי בזבחים פרק כל התערובות ובפ"ק דמנחות אמרינן דמשכחת לה דבן שנה יהי' מתחזי כבן ב' וכו' וא"כ משכחת לה באו"ב שיהיו שוין.
1
ב׳אך אחר הישוב עמדתי על האמת בעזה"י דהנה מפורש במשנה דתמורה וברמב"ם פרק א' ממעשה קרבנות דקרבנות צבור אפילו חטאת הוי כולם זכרים וא"כ שני שעירי יוה"כ הוי נמי זכרים וא"כ בזכרים הרי דעת רבנן ובפרט ר' יהודא ס"ל דאין חוששין לזרע האב והנה סתם ספרא היינו ת"כ הוי ר' יהודא כמ"ש במס' שבת פרק ר"א דמילה דלא לכל אמר ר' יהודא אנדרוגנס זכר הוא וכו' וסתם ספרא ר"י הרי דפריך מסתם ספרא על ר"י והנה הך קרא דלקרבן אשה לה' והברייתא הוי נמי בת"כ בפ' אמור וא"כ פריך הש"ס שפיר הרי זה הוי ר' יהודא ור"י ס"ל דאין חוששין לזרע האב ולא משכחת לה או"ב בזכרים וזה נכון:
2