האלף לך שלמה, השמטות ל״בHaElef Lekha Shlomo, Omissions 32

א׳להרב החריף מו"ה חיים נתן דעמביצער ולהגביר מו"ה ליב הורוויץ פו"מ דק' קראקא:

ב׳הנה מכתבם קבלתי יום הזה א' משפטים לעתותי ערב ואם כי אני מוטרד וחלש כח פניתי תיכף להשיבם הלילה כי עת לדבר כי ימי הפסח ממשמשין ובאים בעזה"י ובעיר גדולה לאלהים צריך להתחיל ולדרוש מקודם למ"ד יום לפסח.

ג׳והנה ע"ד שאלתם אם להתנהג לאפות מצות ע"י המאשין הנתחדש באשכנז. הנה חלילה לעשות כן מכמה וכמה טעמים שאבאר בעזה"י וממדינת אשכנז אין להביא ראי'.

ד׳והנה נ"ל ג' טעמים דאסור הוא מדינא.

ה׳אחר דלצאת בו ידי חובת מצוה ודאי לא מהני ע"י מאשין כיון דאנן קיי"ל דאין יוצאין אפי' בעשאו חש"ו שאין להם דעת וישראל עומד ע"ג נמי לא מהני וא"כ מאשין הזה לא עדיף מעשיו ממעשה קטן דאין לו דעת עצמו ולא מהני אפי' גדול עע"ג ולפי משמעות הפוסקים בעינן שמצת מצוה מתחלת לישה עד האפי' יהי' הכל ע"י ישראל גדול וא"כ ידי מצת מצוה ודאי אין יוצאין וא"כ ההמון עם שאין יודעים הבחנה בין שאר מצות לשל מצוה יעשה גם מצת מצוה ע"י מאשין ולא קייים ידי מצוה ויעשה גם ברכה לבטלה בודאי ולא יעלה על דעתו לבקש לו עוזרים למצות מצוה וראוי לגזור הא אטו הא דהוי גזרה אטו דאורייתא דמצות מצוה אין יוצאין בזה מדאורייתא. ועוד נ"מ לאם שכח ולא אכל אפיקומן דקיי"ל בש"ע אם אינו אוכל מצות מצוה שמורה מקצירה א"צ לחזור ולאכול דסומך על מה שאכל בתוך הסעודה והיינו דסתם מצות שלנו כיון דשמם מצה העוזר יודע שעושה מצה והוי כאלו כוון לשם מצוה כי לדעתו כולהו מצוה הם לא כן אם יהי' ע"י מאשין דבודאי אין יוצאין בו ידי מצוה יבא קלקול גם בזה באם ישכח לאכול אפיקומן הא חדא:

ו׳ועוד שנית הרי אמרינן בפסחים (דף ל"ו) ושוין שאין נילושין בפושרין ופריך הש"ס שם מ"ש ממנחות דתנן כל המנחות נילושות בפושרין ומשתמרין שלא יחמיצו ומשני אם אמרו בזריזין יאמרו באינן זריזין וכו'. והנה מוכח להדיא דגם בפושרין אפשר שלא יחמיצו רק כיון דבעי שמירה אסור בפושרין ומשמע דהא סתם מצה לא בעי שמירה כ"כ והיינו כיון דעוסקים בהם בידים וכל זמן דעוסקין בהם לא יבא מעצמו לידי חימוץ ולחשוב שיניחנו אח"כ בלי עסק זה אין לו לחוש דלמ"ל לעשות כן אבל היכא דבעי זריזות טפי ושמירה טפי אין אנו רשאים לסמוך עלינו וא"כ ה"נ באם יהי' ע"י מאשין צריך שמירה יתירא חדא כי מי יודע אם עסק המאשין מבטל שלא יחמיץ אנו לא מצינו בפוסקים רק בעסק אדם בידים ומי יכול לשער הטבע.

ז׳ואף אם מעכב שלא יחמיץ הרי כיון דדרך המאשין לעשות מרובעין ונשארו פירורים כמ"ש רו"מ הנה לצרף אח"כ הפירורין ודאי אסור כיון דמונחין איזה זמן אחר העסק הרי אחר שנתעסקו בו מיד מחמיץ וא"כ צריך לבער הפירורין שלא יתערבו במצה א"כ צריך שמירה יתירא ולא עדיף זה מללוש בפושרין דאף דאפשר בשמירה אסור למצות ומכ"ש בזה.

ח׳וגם זה אנחנו יודעים ששכיח שיהי' במצות חטין שלימים או שבורים כי מים ידברו כי זה משים שנה שזיכני ה' שאני מורה הוראה בעיירות אין שנה שלא יהי' נמצא שאלות כאלו וא"כ תינח העוזר במשמוש היד מרגיש בו ועושה שאלה משא"כ במאשין מי ירגיש אם יהי' במצה איזה חיטה או מחציתה ולסמוך שיבדקו אח"כ חיישינן לשכחה ואנחנו אינן מן הזריזין כמו שמפורש בש"ס הנ"ל ואין לסמוך עלינו בכל דבר צריך זריזות:

ט׳ועוד בה שלישי' כי הנה זה הוי ש"ס מפורש פסחים (דף ל"ז) גבי אין עושין סקרוקין בפסח ופריך יעשנה בדפוס ויקביענה ומשני יאמרו כל הסרוקין אסורין וסרוקי בייתוס מותרין. והנה יש בו מחלוקת הפוסקים ולדינא קיי"ל בטוש"ע דכל הסרוקין אסורין הן של נחתומין הן של כל אדם א"כ היינו ממש דין הש"ס ואם שם כל העשי' הוי ע"י ישראל רק הציור יהי' בדפוס אסור מכחד יאמרו כל הסרוקין אסורין וסרוקי בייתוס מותרין מכ"ש אם כל העשי' יהי' בדפוס דשייך לומר כן דכל המצות הנעשין שלא ע"י אדם גדול בשנים אסורין והנעשה ע"י מאשין מותרים וחס מלהזכיר.

י׳גם אין זה מגדר היושר והמוסר להיות גוזל לעניים אשר עיניהם נשואות לזה להיות מן העזר הזה עזר להם להוצאות הפסח המרובים לבני עמנו והנה גדולה מזה אמרינן בפ"ק דמגלה דלכך אין קורין המגלה בשבת אמר ר' יוסף מפני שעיניהם של עניים נשואות למקרא מגלה ועיי"ש בתוס' דאפי' במקום דאין חשש שמא יעבירנו אסור מטעם הנ"ל הרי דמקרא חובה ומדברי קבלה ובטלוהו בשבת מכח מה דעיניהם נשואות למקרא מגלה ומכ"ש בזה דאין בכך מצוה במאשין דאין לעשותה דעיניהם של עניים נשואות לזה להשתכר על פסח וגם כמה בעלי בתים והבינונים ומכ"ש ההדיוטים אין נותנים מעות חטין הנהוג בישראל ושרשו מדברי הראשונים ולכך הם מקיימין בזה במה דעכ"פ נותנים להם להשתכר בעזרם במצות לא כן אם גם זה יבטלו הוי כמבטלים מצות צדקה ומעות חטין לפסח.

י״אגם כל מנהג ישראל תורה מעולם הוי מצות עגולים ולא מרובעים ועתה נעשו המצות מרובעים כי עגולים א"א מכח הפירורים כאשר כתב רו"מ רק שהמה מרובעים וזה לא יעשה לשנות ממנהג ישראל (ובמכתבי כתבתי טעם נכון למה הם משולשים ות"ל נודע לי אח"כ שכוונתי כמעט האמת רק שכאן נשמט) לכך נלך בעקבות אבותינו ומהם לא נזוז ימין ושמאל, וזכותם יגן עלינו להשיב אותנו אל ארץ אבותינו בזכותם מהרה בימינו, כנפשם ונפש ידידם וכו':