האלף לך שלמה, השמטות ל״וHaElef Lekha Shlomo, Omissions 36
א׳בנדון הנ"ל: להרב מו"ה פנחס זאב מו"ץ דק' קויל
1
ב׳ידידות מכתבו קבלתי שבוע העבר והנני נותן לו ת"ח חן לו אשר הודיעני מדברי הנרגן (הוא הרב מו"ה חיים יוסף קרא אבד"ק פארדאן אשר חזר אח"כ והשתטח לרגלי רבינו ז"ל להסיר הנזיפה מעליו, המעתיק) וכל היום לא פסיק חוכא מפומא כולהו יומא על חלומותיו ועל דבריו כי המה מהבל יחד והמה היו למשיב נפשי כי נזכרתי פירושי מכבר ע"ד הצחות מ"ש המשורר בזאת ידעתי כי חפצת בי כי לא יריע אויבי עלי ולכאורה יפלא הלא שונאי דוד היו רבים ואיך אמר כן אך נראה בשים לב מ"ש כי לא יריע אויבי עלי ולא אמר ידברו אויבי עלי אך הכונה כי הנה להכיר מעלת האדם אינו מן אוהביו רק מן שונאיו כי האוהבים יתכן שתהי' אהבה מקלקלת השורה אך משונאיו יהי' מכיר האמת אתם אם לא כי אם יבואו לשאול על איזה אדם שהוא באמת רע מעללים אז ישיב המשיב בקול גדול ע"ז תשאל הרי הוא כך וכך אבל אם ישאל על האדם שהוא באמת תמים במעשיו אז אף שהשונא ידבר רע לצעוק לא יוכל רק ישיב בשפה רפה ויקטין מעשיו ולזה מן קול השונא ומדבורו אפשר להכיר אם אמת או שקר, והנה ידוע דדבור יתכן אף בלחש אבל יריע הוי הרמת קול כמ"ש יריע אף יצריח ולכך דוד הי' לו שונאים אך מ"מ בקול לא היו יכולים לצעוק רק בשפה רפה וז"ש בזאת ידעתי כי חפצת בי כי לא יריע אויבי עלי רק בקול נמוך. וז"כ המדרש בפ' חיי שרה בפסוק לעת צאת השואבות א"ר הונא בשעה שאדם הולך לישא אשה ושמע... כלבתן מנבחים הוא מצית מה אינון אמרין לעת ערב לעת צאת השואבות עכ"ל והכונה כיון דאליעזר הי' לו קפיצת הדרך כמ"ש במדרש למה נתאחר לבא עד עת ערב עת צאת השואבות, אך הכונה דרצה הקב"ה שאליעזר ישמע מהות רבקה מהו וזה לא יבין רק מאלו שדרכם לדבר לשון נרגן וליתן דופי בכל אדם מזה ומקולם יבין לאשורו ולכך הנה עת צאת השואבות לשאוב מים הנה זה דרכם כסל למו לדבר בגנות כל אדם וכעין שאחז"ל משעה שישאו ויתנו בה נשים המוזרות בלבנה כן נמי דרך השפחות וז"ש המדרש אם הולך לישא אשה ושמע קול כלבים המנבחים היינו השומע האנשים הדומים לכלבים ומנבחין הוא מצית מה אינון אמרין אם בקול גדול או בקול נמוך ולכך בא לעת ערב לעת צאת השואבות.
2
ג׳והנה כן אני אומר מרא דעלמא בזאת ידעתי כי חפצת בי כי לא יריע אויבי עלי והנה הי' בידי בחמלת האל להשיב הרבה על דבריהם אך אמרתי אקיים מאמר הכתוב אל תען כסיל כאולתו וזכור אזכור מ"ש לק' זיטאמיר על ת"ח אחד הדומה בעיניו לת"ח אמרתי דרך הלציי לפרש משאחז"ל כתיב אל תען כסיל כאולתו וכתיב ענה כסיל כאולתו כאן בד"ת כאן במילי דעלמא והנה העולם מפורשים דאל תען הוי במילי דעלמא ולבבי לא כן ידמה דהכתוב לא ישמיענו הנהגת מילי דעלמא מה שאינו נוגע לדברי תורה ומוסר לכך נראה הכונה להיפוך דשניהם מיירי בד"ת אך חילוק הש"ס קאי על הכסיל אם הכסיל הוי רק במילי דעלמא אבל בד"ת אינו כסיל אז ענה כסיל כאולתו כיון דאינו כסיל בד"ת יודה על האמת אבל אם הוי כסיל גם בד"ת אז אל תען כסיל כאולתו כי למה תשחית דבריך הנעימים ונכוחים אחר שהוא לא יודה לך ולא ישמע דבריך כן כתבתי אז וכן אני מקיים עכשיו כי מה בצע אם אשיב עוד הרי הם כסילים בד"ת לזה אשים מחסום לפי וקנצי למילין כי לא אל האנשים ההם אני מדבר רק לפני יראי ה' הם יבינו האמת והם יתנו הודאה לו ית' על כך ויקוים בנו מאמר הכתוב כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם וכל מה שהכסילים יוסיפו לדבר סרה עוד יוסיפו לי שמחה יתירה. ואזכיר מאמר המשורר ק' ס"ט ישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שכר ואני תפלתי לך ה' עת רצון והמשך המאמר הוא כי הנה לפעמים זוכה האדם בצדקת מעשיו ולפעמים רק מכח שנאת שונאיו להכעיס להם מרחם הוא ית' על המדובר בו סרה אשר לא כדת וז"ש דוד שהוא ביקש שישיחו בו יושבי שער ונגינות שותי שכר ואדרבא אז ואני תפלתי לך ה' עת רצון אז הוי עת רצון לקבל תפלתי מכח שנאת מדברי לה"ר וכן אמר המקונן באיכה ספקו עליך וכו' שרקו ויחרקו שן אמרו בלענו אך זה היום שקוינוהו מצאנו ראינו והנה תיבת אך אין לו הבנה לפי פשוטו ודברי האר"י בלקוטי תורה ידועים ולפי הנ"ל הוי הכונה כך דישראל אומרים דכל האויבים שמחים על רעת ישראל אך לא תאמר שאנחנו קובלין ומצטערין על כך רק אדרבא זה היום שקוינוהו שהמה ישמחו זה מצאנו ראינו כי עי"כ ירחם ה' עלינו ביותר להכעיס להם. כן אנכי במלתי שמח אני על דברי סרה שלהם ואני תפלה לאל חיי תבא כל רעתם לפניך ועלינו יערה רוח הבורא וישלח לנו המורה לצדקה ותראה האמת כנפש המעתיר.
3
ד׳והנה עוד ראיתי לחזק לבנו עוד במאמר אדוננו דהע"ה למיכל בת שאול ועם האמהות אשר אמרת עמם אכבדה והנה לפי פשוטו אין לו הבנה איך יתכן שיהי' באמהות שכל ויראה יותר ממיכל שמיכל לא הבינה דזה הוי דבר נכון והאמהות יבינו כן אך הכונה להיפוך דהנה ידוע דכל דבר ניכר מן הפכו כיתרון האור מן החושך כן ה"נ אם יבחון אדם איזה דרך אם טוב אם רע יבחון מן הרשעים אם דרך זה טוב בעיני הרשעים ודאי הוא דרך רע בעיני השם ואם הוי הדרך רע בעיני הרשעים ודאי הוא טוב כי כן דרך רשעים להיות אומרים לרע טוב ולטוב רע ולכך ה"נ הנה מיכל אמרה שדוד המע"ה נתבזה בעיני האמהות בריקודו לפני הארון והנה זה ודאי אמת אמרה מיכל כמ"ש הפוסקים דעבדים יש להם כל המדות רעות וכן נמי השפחות ואמת אמרה מיכל אך דוד אמר כי אמת כדבריך אך אדרבא כי ממה שיהי' בזיון להם יומשך כבודו כי מזה מוכח דהוא טוב וכבוד שמים דאם לא הוי בזה כבוד שמים לא הוי בזה רעה בעיני האמהות ואם הוי רע בעיניהם ודאי טוב הוא ולכך ועם אמהות אשר אמרת עמם אכבדה במה דהוי רע בעיניהם ודאי הוא טוב. והנה כן אנחנו במעשינו בעזה"י ממה דחזינן דהמאשין טוב בעיני הרשעים ורע בעיניהם על ביטולו והרי דרכם לומר לטוב רע ולרע טוב מזה נגלה בעליל מזוקק שבעתים כשמש בצהרים דהמאשין רע בעיני ה' ולמי שיש בו יראת שמים וביטולו הוא הטוב והישר בעיני אלהים ואדם השלם:
4