האלף לך שלמה, אורח חיים רנ״וHaElef Lekha Shlomo, Orach Chayim 256
א׳בנדון מכירת חמץ שכולם כותבי' שטר הרשאה להרב והרב כותב שט"מ להנכרי ופורט כל מין ומין וכן הקרקעות כותב כל מקומות החמץ ובסכום ידוע ורו"מ חוכך בזה די"ל דלא סמכא דעתא דהוי כאין מינו ידוע. הנה ז"א והנה אם אין הרב מוסר שטר הרשאה שלו אל הנכרי הקונה בלא"ה אין המכירה כלום דחתימת השליח על שט"מ ל"מ וכמ"ש גם במק"ח כן וכן מסתבר דבזה ודאי לא סמכא דעת הקונה דהרי בעלי הקרקעות יכולין לשחוק בו ואולי יכבוש השליח שטר הרשאה שלו ולכך לא הוי מכירה אבל אם מסר לו גם הרשאה שלו ודאי מהני דאינו דומה לאין מינו ידוע דהתם אין יודע מה הוא בזה לא מהני מה שהיה יכול להבחינו מה הוא אבל אם יודע מינו מה הוא רק שאינו יודע אם טוב אם רע בזה כל דיכול הי' להבחינו הן מטלטלין הן קרקע בזה סמכא דעתו ועיימ"ש בסמ"ע סי' רל"ב בדבר שהיה יכול לנסותו ולטעמו והמוכר מכר לו סתם אפילו אם נמצא רע א"י לחזור בו עיי"ש ומכ"ש באינו רע דסמכא דעתו הוי ואף דאין הנכרי קורא השטר מכירה כיון דבידו הוא ליתן לאיזה ישראל לקראו הוי סמכא דעתו ומהני. והנה עצה של רו"מ שכותב דמי המכירה כפי אשר ישומו הבקיאים לכאורה לא הי' נראה לי עצה זו דהרי לא סמכא דעתו דלמא ישומו הבקיאים יותר ממה שהוא היה רוצה ליתן בעדם אך נזכרתי שבחו"מ סימן כ"ו מוכח להיפך דבזה הוי מכירה וסמכא דעתא אך מ"מ אין נראה לי מנהגן דשם מיירי דמפרש כמו שישומו שלשה או ארבעה בזה מוכח דהכונה איזה שלשה שיהיה בזה סמכא דעתא של הקונה אבל אם אומר סתם בקיאים לא סמכא דעתא דיוכל המוכר לומר דאלו שירצה הקונה אינן בקיאים והוא רוצה באחרים גם אולי יאמר שרוצה בהרבה בקיאים ואם כי מדינא סתם בקיאים הוי שנים זה מדינא אבל הקונה ובפרט נכרי אינו יודע זה וחושש אולי יאמר המוכר כי רוצה בהרבה בקיאים לכך אם יעשה עצה זו ופרש כפי אשר יאמרו ג' בקיאים או ב' בקיאים אז מהני כנלפענ"ד:
1