האלף לך שלמה, אורח חיים שכ״הHaElef Lekha Shlomo, Orach Chayim 325
א׳שאלתו בנדון היארע חטין אם יש בזה צד היתר. תשובה. היות כי הדבר שעת הדחק נראה למצוא צד היתר כיון דגם היארע לא יצא מכלל ספק דלמא נזרע קודם לעומר ובפרט לפמ"ש הש"ך דדי אם השריש ג"י קודם לעומר ומה שתמהו עליו בארתי בתשו' ליו"ד דדבריו נכונין וא"כ י"ל דנזרע מעט ימים קודם לפסח וא"כ הוי רק ספק חדש וי"ל דהוי ס"ס אולי אין חדש נוהג בשל עכו"ם כדעת הב"ח ואת"ל נוהג דלמא השריש קודם לעומר ולצרף לזה גם דעת הסוברים דחדש בזה"ז דרבנן ודי בספק אחד דספק דרבנן להקל אך היות כי רוב הפוסקים ס"ל דחדש בזה"ז מן התורה וגם ס"ל דנוהג גם בשל עכו"ם נראה לצרף לזה כיון דיש חטין ישן רק דיש בזה חשש חימוץ נראה ליקח היארע חטין שאין בהם חימוץ ולערבן ברוב חטים ישנים ואז החימוץ נתבטל בסמ"ך בתוך החטין החדשים והחטין החדשים מכח איסור חדש יתבטלו בישן כדין איסורין מבטלין זא"ז ואין בזה חשש אין מבטלין איסור לכתחלה דבזה יש לסמוך ע"ד רוב הפוסקים דכל עיקר איסור דאין מבטלין הוי רק דרבנן ובדרבנן שוב נסמך ע"ד המקילין דאין חדש בשל עכו"ם או כדעת דס"ל דחדש בזה"ז דרבנן ודעת הרמב"ם דאיסור דרבנן מותר לבטל לכתחלה וגם י"ל דדוקא ודאי איסור אין מבטלין לכתחלה אבל ספק איסור מבטלין דהרי קיי"ל דאם כבר נתערב מותר להוסיף ולבטל ובנתערב הוי נמי כל חד ספק איסור וכך לי ספק איסור בלי תערובות כמו ודאי איסור וכבר נתערב וגם י"ל ע"ד שכתב הדרישה הובא בפמ"ג דכל דבר החשובין שאין בטלין אם יש להם היתר אח"כ בטלין הרי דזה קיל מה דיש לו היתר אח"כ כן י"ל ה"נ בזה דמה דאמרינן אין מבטלין איסור לכתחלה היינו רק איסור שאין לו היתר אח"כ אבל במה שיש לו היתר אח"כ מותר לבטלו לכתחלה וזה נראה כוונת הד"מ שהביאו הפוסקים בסי' צ"ט דחולק על הרמב"ם וס"ל דאף איסור דרבנן אין מבטלין וכתב דל"ד לעצים שנשרו מן הדקל דהתם מקלי קלי איסורא ודבריו תמוהין דהרי הש"ס לא תירץ זה רק למה דפריך אח"כ דהוי דשיל"מ ע"ז מתרץ דש"ה דמקלי קלי איסורא אבל למה דפריך תחלה והא אין מבטלין משני ה"מ בדאורייתא אבל בדרבנן מבטלין ולפי הנ"ל י"ל כך דהוא ס"ל דמה דמחלק בין דאורייתא לדרבנן היינו רק ביש לו היתר אח"כ אז בדרבנן מבטלין אבל במה שאין לו היתר אח"כ אף בדרבנן אין מבטלין רק דהוי קשה לו איך שייך לומר דמה דהוי יש לו מתירין קל לענין ביטול הרי אדרבא דשיל"מ חמור ואינו בטל ולכך תירץ כיון דהוי מקלי קלי איסורא א"כ לא הוי דשיל"מ כדמשני הש"ס כן והכונה דא"כ לא נקרא ההיתר ע"ש האיסור ולא שייך דשיל"מ כמו באינו מינו דלא הוי דשיל"מ מה"ט וכיון דאין בו צד להחמיר מכח דשיל"מ לכך קיל הוא עוד דמותר אף לבטלו לכתחלה ולכך ה"נ בזה כיון דהעליתי בחבורי דחדש אין לו דשיל"מ לחומרא לכך דומה לדין של הדרישה הנ"ל וקיל הוא איסורו כיון דיש לו היתר לאיסורו מותר לבטלו ברוב לכך נראה לעשות ע"פ היתר זה לבטלו ברוב אחר ולכזית מצות מצוה יראו ליקח דוקא מן הישן כן דעתי נוטה ויש סמך לסברא הנ"ל דדבר שיש לו היתר מותר לבטלו מן הד"מ הובא במג"א סי' של"ה ולק"מ מה שהקשה המג"א ואף לדעת המג"א דלא נחית להך סברא היינו כיון דעכ"פ גוף הדבר הוי לו דשיל"מ אם נתערב במינו לכך נהי דעתה נתערב באינו מינו עכ"פ לכתחלה אין להקל ביותר אבל חדש דלגמרי אין לו דין דשיל"מ י"ל דקיל לענין ביטול ודו"ק היטב:
1