האלף לך שלמה, אורח חיים שכ״חHaElef Lekha Shlomo, Orach Chayim 328
א׳הפר"ח סי' תפ"ט כתב שדיין אחד הורה שמי ששכח לספור יכול להיות ש"ץ כדי שירויח הברכה והוא ז"ל הסכים עמו מצד אחד אף שכעת כולם בקיאים מ"מ דומה לתפלה שחוזר הש"ץ אך השיג עליו מטעם אחר כיון שהוא אינו מחויב אינו מוציא את הרבים ידי חובתן והביא ראי' מבני כרכים ובני עיירות עיי"ש שהאריך ולדעתי הדבר תמוה והפוך הוא שמצד זה שכעת כולם בקיאים לא יפה הורה אך אם מתכוין אחד בפירוש שיצא בזה ודאי יכול להוציאו ולפי שמצאתי אח"כ בפמ"ג שהשיג עליו בכ"ז מה שעלה בדעתי לא רציתי לכפול עוד רק אני מוסיף לתמוה עליו דהרי קיי"ל בכל הדברים אף אם יצא מוציא הרי אף שכעת כבר פטור המוציא לגמרי אעפ"כ יכול להוציא אחרים מטעם שעכ"פ קודם שפטר א"ע הי' מחויב בדבר יכול להוציא א"כ בודאי לא גרע זה ששכח לספור אחד מן הימים ממי שכבר מנה וסופר לעצמו דאף אם נימא שזה נחשב פטור מ"מ הרי מתחלה הי' מחויב בדבר יכול להוציא אחרים ובודאי אין סברא לחלק לומר בין אם הי' יום זה מחויב בדבר בין אם לא הי' ביום זה בחיוב דמה בכך סוף סוף הי' מחויב בדבר ובפרט כיון שכל ימי הספירה אנו תופסין לאחד וכיומא אריכתא דמי שהרי עתה אנו תופסין שאם שכח אסור לו לספור עוד בברכה ובע"כ שאנו תופסין כעת שכולם מצוה חדא הוא וכיום ארוך דמי א"כ אם בשעת התחלת ימי הספירה ביום הראשון הי' מחויב בדבר ודאי דנקרא מחויב בדבר ובפרט דהכא אף עתה אין עליו שם פטור דעדיין הוא חייב במצות ספירה ואטו בשביל ששכח נפטר מן המצוה ודאי אין שכחתו פוטרתו רק שהוא חייב רק שהוא מעוות שא"י לתקן שאין בידו לקיים המצוה כתיקונה אבל מחויב הוא בדבר רק שאין בידו לתקנו ובודאי יכול להוציא אחרים ואינו דומה לבן כרך שכעת הוא פטור ממש ולא חל עליו החיוב מעולם לכך נראה ברור שאם יש אחד שמתכוין לצאת בברכתו יכול לברך על הספירה רק אם כולם מברכים בפ"ע אז לא יברך וז"ב ויש ראי' להנ"ל ממה דאמרינן ביומא דף ס"א ע"ב צריך ואין לו תקנה הרי שזה לא נקרא פטור רק עדיין צריך רק שאין לו תקנה א"כ ה"ה נמי בספירה עדיין זה צריך לספור רק שאין לו תקנה וז"ב ודוק:
1