האלף לך שלמה, אורח חיים שכ״טHaElef Lekha Shlomo, Orach Chayim 329
א׳המג"א בסי' ת"צ כתב שאם חל אחרון ש"פ בשבת מהפכין הסדר והנה אי איישר חילי הייתי נוהג שחרוז המתחיל ביו"ט אחרון אדני חלד עד לא טבועים עד חכם לב ואמיץ כח יש לדלגו בזי"ן ש"פ רק להתחיל אל נא חכם לב ואמיץ כח וכו' וביום אחרון ביוצר ז' ש"פ יאמרו זה אחר אל נא עד מרום וקדוש ואח"כ כעל גמולות כעל ישלם וטעם הדבר דביום ז' ש"פ לא סידרו הפייטנים לשון חי וקיים והטעם משום מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה לכך אין לומר לפניו ית' שירה אחרת רק מה שיש בו מסיפור יצי"מ והים כעין שירה שאמר משה וישראל ולא לשון שירה אחרת אך ביום ח' שבאמת כבר עבר יום הזי"ן יום שנטבעו בו המצריים ולענין מעשי ידי טובעין בים אין לחוש בזה לספקא דיומא ובפרט דאנן בקיאין בקביעי דירחא לכך אין לחוש לאמרו ולכך נראה דבקצת מחזורים יש שביום אחרון קודם ובכן ויושע ה' ביום ההוא נאמר שם דבקצת מקומות אומרים כאן אל נא לעולם תוערץ וכו' ונכון שלא לאמרו משום מעשי ידי טובעין בים וכו' ואין זה נכון דמה לי אל נא לעולם תוערץ ומה לי חי וקיים וכיון שאומרים בגזרת חי וקיים י"ל אל נא לעולם תוערץ ג"כ ולכך הנכון כדעת אותן המקומות לאמרו ביום אחרון ג"כ ולכך אם מהפכין הסדר ביום ז' אין לומר בגזרת חי כיון שמעשה ידי טובעין בים לכך יש לדלג חרוז של אדני חלד עד אחר בגזרת חי וכן אז לא יאמרו אל נא לעולם תוערץ וכו' וביום ח' בפיוט של יום ז' קודם כעל גמולות יאמרו חרוז זה של אדני חלד ובגזרת חי וקיים ואח"כ כעל גמולות וכו' וקודם ובכן ויושע ה' ביום ההוא וכו' י"ל אל נא לעולם תוערץ וכו' כנלפענ"ד נכון למנהג הזה ולהתנהג כן:
1