האלף לך שלמה, אורח חיים של״דHaElef Lekha Shlomo, Orach Chayim 334

א׳שאלתו אודות חנוני שיש בק"ה שמוכרים קמח בחנות כל השנה וק"פ מכרו את הקמח של חמץ לא' כדינא וגם מסרו את המפתח לא"י ומשעה שמוכרים את הקמח להא"י הא"י יושב בחנות ומוכר את הקמח כרצונו בכל המועד ועתה עמד המורה ואמר שאסור להם להניח את העכו"ם לפתוח החנות ביו"ט מחמת שהחנות נקרא ע"ש ישראל ואסור משום מ"ע כמ"ש בהל' שבת סי' רמ"ג ובעלי החנותים שאלו אותי ואמרתי להם להיתר. תשובה. יפה הורה להיתר ואם כי טעמו בסוף מ"ש ראי' ממה דאסור להניח חותם על החדר אין לו ענין לזה דבשלמא אם הנכרים רוצים למכור דוקא ביו"ט והי' צריך בעל החנות להניח בו מפתח או חותם אז יפה הי' אומר. אך לפי מה שאני מבין אין נ"מ להנכרי הקונה אם ימכור ביו"ט או לא רק כוונתו לטובת ישראל שיפדה יותר א"כ אם הי' אומר להם רק דרך רמיזה שאין צריכין לפתוח ביו"ט נמי הי' צייתין א"כ בזה אזיל לי' טעמא דרו"מ אך הדין נכון דבמדינתנו מעולם כל המוזגים יי"ש ושכר מחזיקים נכרים ומוזגין יי"ש ושכר בבית ישראל וכל גאוני עולם הניחו כך וטעם הדבר כיון דאיסור מו"מ גופו הוי רק דרבנן א"כ ע"י נכרי הוי שבות דשבות בזה אם עושה דרך היתר לא חיישינן בשבות דשבות למ"ע. הן אמת דבאבלות ר"ל אוסר אני לעשות דרך מכירה בפרהסיא וכן נדפס אח"כ בס' חת"ס כן אך התם דהמכירה הוי על ידי ישראל שיש לו שליחות וא"כ הוי רק חד דרבנן לכך חיישינן למ"ע גם אבלות דקיל אתי לזלזולי בי' אבל שבת וע"י נכרי דהוי שבות דשבות דאין שליחות לנכרי לא חיישינן למ"ע. גם מ"ש דדרך מכירה אין לחוש למ"ע עיין בסה"ח שלי ריש הל' שבת בתשובה כתבתי כן עיי"ש והנה חוץ מזה יאמר נא המורה דביו"ט דהוי רק איסור שבות חש למ"ע ולמה לא חש כל ימות הפסח הרי חמץ אסור בהנאה והוי מן התורה וראוי לחוש יותר למ"ע ולמה בחוה"מ התיר למכור ולא חש למ"ע שיאמרו דהנכרי מוכר חמץ של ישראל ועל יו"ט חשש ואם יאמר דבפסח ידוע המנהג שהכל מוכרין לנכרי וליכא מ"ע א"כ הרי זה מועיל גם ליו"ט וכי ח"ו נחשוד יותר ביו"ט מבחול דבחול נאמר דודאי מכר הקמח שלא יעבור בב"י ובאיסור הנאה וביו"ט דיש בו איסור שבות מו"מ ג"כ נחשוד שלא מכר ועובר בתרתי אין זה אלא תימא ואין לומר דבחוה"מ סוברין שהקמח של פסח חדא דידוע שהוא של חמץ ועוד מתוכו ניכר שהוא חמץ דאם של פסח ימכרנו ישראל ולמה ע"י נכרי ובאמת מטעם זה נתחזק היתר זה ביותר דאף במקום שנהגו לאסור למזוג בשבת ויו"ט ע"י נכרי דרך מכירה היינו בכל השנה דאין המנהג דרך מכירה גם איסור מו"מ קיל וחיישינן לזלזולי אבל בפסח דאיסור חמץ חמור בעיני עולם והמנהג הוא שהכל מוכרים לנכרי א"כ הוי ידוע כן ובודאי ליכא חשדא ומותר בשבת ויו"ט של פסח אף אם נאסר כל השנה: