האלף לך שלמה, אורח חיים שמ״גHaElef Lekha Shlomo, Orach Chayim 343
א׳ע"ד אשר שאל בשמיני של פסח שחל בשבת אם מותרין לבשל אלו שנזהרין מקניידליך וכדומה כיון דאסור לבשל זה לעצמן וכו'. הנה כבר ראה רו"מ דברי המג"א בסי' תקכ"ז דהמתענה ביו"ט אסור לבשל לאחרים ולא מהני הואיל מכח דאסור לבשל לעצמו וכו' ולפענ"ד נראה דמותר דדוקא במתענה כיון דאסור לבשל לעצמו כלל ולא שייך בי' מתוך לכך אסור לבשל לאחרים אבל בזה כיון דשאר דברים מותר לבשל לעצמו מותר נמי לאחרים אף דזה אינו ראוי לו מ"מ הואיל ואי מקלעי אורחים חזי לי' ולא שייך לומר כיון דלדידי' אסור כיון דשאר דברים יכול לבשל גם לעצמו ולא בעינן דוקא שדבר זה יהי' יכול לבשל לעצמו גם בזה מהני גם מתוך שהותר' לצורך הותרה נמי שלא לצורך ומותר מכח מתוך גם י"ל דבשלמא המתענה ביו"ט לא מהני הואיל ואי בעי מתשיל עלה דודאי המתענה ביו"ט הוי צורך מצוה וא"כ ליכא מצוה לתשולי עלה גם אם ישאל עליו עשה עברה למפרע שהתענה ביו"ט וכיון דכן לא הוי מצוה לתשולי עלה לכך לא מהני הואיל ואי בעי מתשיל כיון דבאמת לא נשאל והוי רק מכח ואי מקלעי לי' אורחים וא"כ הוי תרי הואיל ותרי הואיל לא אמרינן אבל בזה כיון דלא עשה עברה במה דעד עתה נזהר במצה וא"כ אף אם ישאל על נדרו לא עשה בזה עברה מה שנזהר עד הנה בזה הוי מצוה לתשולי עלה שיהי' בידו לבשל לצורך שבת וא"כ היכי דהוי מצוה לתשולי הוי כודאי דלכך נחשב זה דשיל"מ אף דאינו בא ממילא כמ"ש האחרונים לכך בזה אינו דומה לבעלמא דלא אמרינן תרי הואיל רק היכי דמצוה לתשולי אינו דומה לתרי הואיל ומותר לבשל מכח הואיל ומצורף לזה דעת המג"א מ"ש ר"ס תקכ"ו דעיקר ההיתר מיו"ט לשבת מכח הואיל אבל יש לצרף דעת הב"י דכתב מכח דצרכי שבת נעשה ביו"ט כר"ח ומה שתמהו עליו ישבתי בחידושי ולכך יש לסמוך על דעת הב"י דצרכי שבת נעשין ביו"ט ולכך בצירוף הני טעמים נראה דמותר כה"ג לבשל לשבת:
1