האלף לך שלמה, אורח חיים שנ״גHaElef Lekha Shlomo, Orach Chayim 353
א׳במ"ש הטו"ז בסי' תקס"ב ס"ק וז"ל ותו כיון דלפוסקים שלא לומר עננו וכו' דבריו תמוהין וסתרו דברי עצמו שכתב בסי' ק"ח שאין מאורע שאר הימים הפסק בתפלה א"כ ה"נ מ"ש עננו י"ל דהוי תפלה על שאר הימים שמתענין בהם להיות נענין אז וא"כ הוי מזכיר מאורע שאר הימים ולמה יחשב הפסק ואינו דומה למ"ש הטור בקבלת התענית דהרי זה כבר כתב הוא עצמו בס"ק ז' דזה שאני שאינו אומר בלשון תפלה רק בלשון נדר אבל עננו שאומר בלשון תפלה אינו הפסק וסותר הטו"ז דברי עצמו לסי' ק"ח ולס"ק ז' גם י"ל דהתם כיון דמזכיר הריני בתענית למחר ומזכיר יום ההוא ולכך הוי הפסק אבל הכא שאומר עננו ביום צום תעניתנו וי"ל דקאי על שאר הימים שמתענין ומתפללין עתה עליהם ודאי דומה לשואל אדם צרכיו בשומע תפלה ולא הוי הפסק וכו' ודו"ק ועיין במג"א ס"ק ב' מ"ש דאם אכל אינו מתפלל עננו הנה כתב זה למותר דכבר נשמע זה מהרמ"א בסעיף ב' שכתב חתן יתפלל עננו קודם שיכנס לחופה ואז יוכל לשתות מכוס של ברכה כי אז לא יוכל להתפלל אח"כ א"כ מפורש דלאחר שטעם מידי א"י להתפלל עננו:
1