האלף לך שלמה, אורח חיים שנ״זHaElef Lekha Shlomo, Orach Chayim 357
א׳ע"ד אשר שאל על מה שראה בתיקוני תשובה להרמ"ע מפאנו נדפס סוף קיצור ר"ח דמי שהרשיע הרבה בלי מספר תיקוני תשובה ליטהר מיד שיתענה שלשה הפסקות של ג' ימים ושאל רו"מ מה הכונה של ג' ימים אם הכונה לילה ויום קרא הפסקה וכל הג' הפסקות בכלל הוי ג' ימים או לכל הפסקה והפסקה בעינן ג' ימים והוי ס"ה ט' ימים. הנה בזה אין ספק בדבר דלכל הפסקה בעינן ג"י וכן מורה פשט לשונו שכתב ג' הפסקות של שלשה ימים משמע דכל הפסקה יהי' ג' ימים וכן נראה סמך לזה ממ"ש הרמ"א בסי' תקס"ח דג' ימים רצופים עולים לארבעים יום ומצינו במשה רבנו בעון העגל הי' ג' פעמים ארבעים ואז היו עובדי ע"ז ושקולה ע"ז ככופר בכל התורה וכן נשברו אז הלוחות ונתבטל כל התורה וכמ"ש חז"ל בפ"ט דשבת שלמד משה ק"ו כל התורה וישראל וכו' ואעפ"כ חזינן דהועיל להם ג"פ ארבעים לכפר בעדם כן נמי לכל חוטא די בג"פ ארבעים רצופין וכיון דג"י הפסקות נחשב כמ"ם יום ממילא די בג' הפסקות של ג"י אך עכ"פ ג' הפסקות שכל הפסקה הוי ג"י גם סמך לזה במ"ש במדרש דבער"ה מוחלין שליש ובעשי"ת שליש וביוה"כ שליש ובארנו בחידושנו דהעון עצמו נחלק לג' חלקים תחלה נעשה זדונות כשגגות ואח"כ נמחל גם השוגג הרי ב' חלקים ואח"כ נהפך לזכיות הרי חלק ג' ולכך בכל חלק צריך חסד וכל הפסקה של ג"י עולה כמנין חסד כמ"ש המג"א שם ולכך הוי רמז לג' הפסקות הללו. ועיין בתשובה שאח"ז:
1