האלף לך שלמה, אורח חיים שע״דHaElef Lekha Shlomo, Orach Chayim 374
א׳שאלתו באחד שהי' דר בכפר ובא לעיר ביו"ט א' דסוכות להתפלל ע"י עירוב אם מותר לו ליקח לולב ואתרוג של הקהל לצורך אנשי ביתו. הנה הדבר פשוט לאיסור כי לא מבעיא בנדון שכתב רו"מ דהי' כמה בני הכפרים עומדים לקבל כ"א. רצה לעצמו רק שהכריעו ליתן לזה פשיטא דפשיטא דאסור דמאתמול לא נודע למי יתנו רק גם אף אם לא הי' רק מכפר זה מ"מ ש"ס מפורש בסוף ביצה דביו"ט כרגלי המשאיל ופריך פשיטא ומשני מה"ד דרגיל להשאיל מה"ד מאתמול אוקמוהו ברשותו קמ"ל והיינו ממש דין זה ואף דהי' לאיש הזה חלק באתרוג הזה מ"מ הוי כדבר השותפין דהוי כרגלי שתיהן ואף דבלולב ואתרוג הוי לכ"ע במתנה עמ"ל היינו רק בשעת לקיחה לצאת בו דאנן סהדי דע"ד כן לקחוהו להיות כ"א מקנה חלקו לחברו בשעה שנוטלו לצאת בו אבל לא מעיו"ט ומנ"ל דאתמול אוקמוהו ברשותו ולכך לא עדיף זה משואל הרגיל להשאיל ומ"מ אמרינן דמאתמול לא אוקמוהו ברשותו אך ע"י נכרי ודאי דמותר עיין בהל' ר"ה סי' תקפ"ו וסי' תרנ"ה עיי"ש לכך יביאנו ע"י נכרי.
1
ב׳ומה שהקשה רו"מ דלמ"ל שיקנה ר"א חלקו לחברו והרי בלא זה בשותפין אמרינן ברירה וכל שעה שזה משתמש בו הוי שלו כמ"ש הר"ן בנדרים זה לק"מ דמה לכל אחד שלו היינו רק לאותה שעה אבל אח"כ חוזר ממילא להשותפות והוי רק קנין לזמן וזה לא מהני בלולב רק זה. הוי קה"פ ולאו כקהג"ד ובאתרוג בעינן קנין עולמית ולכך בעינן תנאי עמ"ל אבל באומר ותחזור לא מהני דהוי מתנה לזמן וה"ה נמי בשותפין הוי כן ולכך בעינן מתנה עמ"ל שיהי' קנין עולם ויחזור ויקנה לו ועיין בקצה"ח והבן:
2