המידות לחקר ההלכה, חלק א, א; סבה ומסובב י״אHaMiddot leCheker haHalakhah, Part I, Method I 11

א׳ושוב הביא מתוס' סנהדרין (ס"ח ע"ב) שכתבו "וא"ת, האיך נתגייר - גר קטן - כי אמרינן נמי דקטן אית ליה זכיה מדאורייתא ה"מ ישראל, אבל עכו"ם אמרינן באיזה נשך, דכיון דלא אתי לכלל שליחות לית ליה זכיה אפילו מדרבנן? ומיהו הא לא קשיא היא, דא"כ תיקשי לן כל גרים האיך מקבלין אותן? אלא כיון דזכיתו וידו באין כאחד שאני", וכ"כ בתוס' כתובות (י"א ע"א)⁵³בתוס' בכתובות הלשון היא כיון דבהך זכיה נעשה כישראל הוי ליה כישראל גמור לענין זכיה. ובריטב"א שם ביאר שהוא מטעם באין כאחת. אך ראה קובץ שיעורים בכתובות שביאר בדברי התוספות שמה שאין זכיה לעכו"ם אינו באופן שאחר הזכיה לא יהיה עכו"ם (ולפי"ז אתי שפיר היאך מהני זכיה למילה שקודם הגירות). ועיי"ש (ובקובץ ביאורים גיטין אות נב) שהק' על הר"ן שכתב דאיסור לעולם בהם תעבודו הוא מטעם לא תחנם, שכיון שמשחררו אין לך מתנה גדולה מזו. וקשה שהרי אחר שמשחררו הוא ישראל ולא שייך בו לא תחנם (ובארץ צבי [להגאון מקוזיגלוב] ח"א סי' פא בהגהה יישב דההנאה ששומע שעומד להשתחרר הוא האיסור (ועיי"ש שלפי"ז במשחרר על ידי שליח ולא נודע לעבד עד לאחר השחרור ליכא איסור, ועיין שו"ת כתב סופר או"ח סי' סא שהרחמנות עליו בעודו עבד היא האיסור). ואפשר לומר שאופן השחרור הוא שקונה את עצמו ובזה הוא משתחרר, ואף שחל בבת אחת מכל מקום הסיבה קודמת למסובב (סיבה ומסובב עיוניים ראה להלן אות יג), ובסיבה אכתי הוא עבד אף שמיד הוא משתחרר, ודו"ק..

ב׳אמנם באמת מובן, דגם שם סובב הענין לא ע"ד הסבה הגורמת, אלא כדי להסיר את הסבה המונעת, כי הסבה הגורמת זו היא הזכות, וס"ס עצם הגירות זוהי זכות לו, אלא שהדין שאין זכיה לעכו"ם זו היא הסבה המונעת והוה ממש כמו הך דגיטו וידו באין כאחד⁵⁴צ"ע דהגם שהגירות היא זכות, אך מה שאין לעכו"ם כח זכיה אינו בבחינת מניעה אלא שחסר את הסיבה הפועלת והוי כאילו אין לו 'יד' ולא דמי כלל לגיטו וידו בעבד ששם יש לו יד אלא שהאדון מעכב. אכן אפשר ליישב דגם כאן יש מעשה גירות דגירות אין ענינה זכיה, רק שגם אחר מעשה הגירות צריך שיזכה האדם בגירות, וא"כ מה שהוא עכו"ם זהו המעכב את זכית הגר בעצמו, וכיון שאינו אלא סיבה המונעת, שפיר אמרינן באין כאחד., שגם שם במציאות יש לו יד אלא שהדין של יד עבד כיד רבו בא בתור סבה מונעת לעכב את הסבה הגורמת של המציאות, וה"נ, וכאן עוד עדיפא משם, כי שם הסבה המונעת באה בתור מפריע לעצם הסבה, כי סבת השיחרור הוא הנתינה לידו של העבד, ומאחרי שע"פ דין יד עבד כיד רבו, נמצא דהסבה לא היתה בסדר, משא"כ בנ"ד דהסבה של הגירות הוא הזכות וגם לעכו"ם יש זכות, אלא שהזכות לא מועיל מטעם שאין זכיה לעכו"ם, ונמצא שהסבה המונעת הוא רק בהמסובב, בתועלת הזכיה, אבל כאן דע"י המסובב הנ"ל הוא נעשה לישראל שוב אין הסבה המונעת הנ"ל⁵⁵יעויין בשו"ת תשובה שלמה יו"ד סי' לו ואה"ע סוף סי' לג שכתב שגר שמל את עצמו לא נאמר בזה באין כאחד, כיון שגוי פסול למילה. וראה כלי שרת סי' סד בהגהה שהוכיח שגם בזה אמרינן באין כאחת. ויש לדון לדברי הגאון המחבר אם כאן הוי סיבה הגורמת או סיבה המונעת..