המידות לחקר ההלכה, חלק א, א; סבה ומסובב י״בHaMiddot leCheker haHalakhah, Part I, Method I 12

א׳ועי' עוד בתוס' סוכה (י"ג ע"ב) אהא דאמר שם סיכי תאנים ובהן תאנים - וכו' - אבל פסולת מרובה על האוכלין כשר, שכתבו, "אבל אוכל מרובה על הפסולת אע"ג דאמר בהעור והרוטב בית שסככו בזרעים טהרו משום דבטלינהו? יש לחלק בין בית לסוכה - וכו' - א"נ, בעינן דלא מקבלי טומאה בשעת סיכוך משום תעשה ולא מן העשוי".

ב׳הנה שם לפי דרכנו הנקודה היא בזה: כי יש לחקור אם סכך פסול לאו שם סכך ע"ז כלל במציאות, או דאמנם כן שם סכך עליה, אלא דהדבר הפוסל מהוה סבה חדשה לפסול.

ג׳וממילא באופן שכזה, שטרם עשיית הסוכה שם סכך פסול על זה וע"י עשיית הסוכה מסתלק הדבר הפוסל, הנה להצד הראשון זהו נכלל בהכלל של תעשה ולא מן העשוי ואי אפשר להכניס זה בכלל של "באין כאחת", דבכ"מ שבעינן סבה גורמת צריכה להיות הסבה קודם המסובב, ובכן בעינן שהכשרות של הסכך, תהיה עוד לפני הסיכוך, כי רק אז נקרא "תעשה"⁵⁶עיין חלקת יואב או"ח סי' כז, מה שהקשה על דברי התוספות מגזל עצים וסיכך בהן דיצא יד"ח שקונה מצד תקנת השבים, וקשה דהלא תקנת השבים היא רק אחר שקבעה, וא"כ הוי בזה תעשה ולא מן העשוי. ועיין ביאור הלכה סי' יא שהסתפק בגזל ציצית ואחר כך מחל הנגזל, אי איכא בזה תעשה ולא מן העשוי וכן הסתפק בשערי תשובה סי' תרנו לענין לולב. ולכאורה אמאי לא הביאו ראיה מהדין דתקנת השבים. אולם לסברת הגאון המחבר כאן א"ש, שיש לחלק בין חל בבת אחת למחילה דאחר מכן, והיינו שהביאור הלכה ס"ל דסכך גזול הוא פסול צדדי וע"כ הסתפק אם הוא הוי בכלל תעשה ולא מן העשוי. אמנם גם אי נימא שיש בזה תעול"מ, מ"מ היכא שהוא בבת אחת לא שייך סברא זו כיון שהוא סיבה מונעת ושפיר מקרי עשיה. ומיושבת גם קושית החלקת יואב, משום דהתוס' כאן סברי שפסול מקבל טומאה הוא פסול בעצם השם סכך, ודו"ק., אבל להצד השני הוא להיפוך, כי רק אז סכך פסול פוסל אם הפסול נמשך גם אחרי עשיית הסוכה, אבל בציור שכזה שפיר נקרא זה בכלל תעשה, מצד "באין כאחת", כי אנו צריכים לה"באים כאחת", בזה רק כדי להסיר את הסבה המונעת הגורמת להפסול⁵⁷עיין כעין זה באבן ישראל סוכה שם על דברי הפרמ"ג סי' יד, בעשה ציצית לכסות לילה שפטור לדעת הרא"ש גם בלובשה ביום, אם אח"כ חשב לעשותה לכסות יום אי הוי תעלו"מ. והק' האבן ישראל שהדבר תלוי בב' תירוצי התוספות. ולהנ"ל יש לומר דבכסות יום פשוט שהוא רק סיבה המונעת..