המידות לחקר ההלכה, חלק א, א; סבה ומסובב ל׳HaMiddot leCheker haHalakhah, Part I, Method I 30
א׳ובעצם הדבר אם מביטים אנו על הסבה או על המסובב נראה שיש בזה מחלוקת תנאים בזבחים (קי"ז ע"א) "דר"מ סובר דנזירות קרבין בבמה, וחכ"א, לא קרבו יחיד אלא בעולה ושלמים לבד", ואמרינן שם דהמחלוקת היא בסברא, "דר"מ סבר, דנזירות ישרות נינהו, ורבנו סברי, דנזירות חובות נינהו", וכבר ידועה שיטת המהרי"ט ושאר האחרונים דנזירות הוא תואר קדושה וכל האיסורים בנזיר מתהוים כבר מדין התורה ולא מצד הקבלה לבד, כי כשם שהטילה התורה איסורים מיוחדים על מי שיש לו קדושת הכהונה, כך הטילה התורה איסורים ודינים מיוחדים על מי שיש לו תואר קדושת נזיר, א"כ עצם הקרבנות בנזיר גם קרבנות עולה ושלמים בכלל, כבר באים לא מצד ישרות, אלא מצד חובות, וברור שהמחלוקת הוא, אם מביטים אנו על הסבה או על המסובב, דס"ס הסבה של החיוב באה מצד ישרות דהא אין שום חיוב מצד התורה שהוא יקבל את הנזירות, אלא שהוא בעצמו קיבל את זאת, ור"מ סבר, דאנו מביטים על הסבה, וחכמים סברי, דאנו מביטים על המסובב104בקהלות יעקב בסוף זבחים (סי' מו אות יז) אכן תמה, מדוע פסק הרמב"ם שחטאת דבר הנדור הוא, אחר שמסתמא ההלכה כחכמים שנזירות חובות נינהו (ועיין להלן שלענין חטאת גם ר"מ מודה), ונשאר בצריך עיון. ועיין מה שכתב בזה הגרי"מ חרל"פ בחוב' קול תורה שנה ב חוברת א..
1
ב׳ויוטעם עוד ביותר לפ"ז טעמא דהרמב"ם הנ"ל, שחטאת ואשם מיקרי דבר הנדור מפני שישנם בנזיר, כי בממ"ג הוא בא, כי אם נביט על המסובב הרי תמיד חטאת ואשם הוא בכלל דבר הנדור כנ"ל, ואם נביט על הסבה הרי דוקא בשביל כך חטאת ואשם של נזיר מיקרי דבר הנדור כנ"ל105הנה יש להעיר שאף למ"ד ישרות נינהו מכל מקום בגמ' שם דהחטאת והאשם עצמם אינם חובה, ולדבריו עדיין צריך עיון. וראה בספר ברוך השם או"ח סימן א שכתב על דרך הפלפול שזה גופא הטעם שהשמיט הרמב"ם דין זה דבמה, משום שלדעתו אף את החטאת והאשם אפשר להקריב בבמה, הסוגיא בנדרים פליגא על הסוגיא בזבחים, עיי"ש בביאור דברי הטור לומר אחר אשם יה"ר וכו' ובדברי הב"י שם. ועיין מה שכתב הגאון המחבר בענין זה בספרו דרך הקודש שמעתתא ג פרק א..
2