המידות לחקר ההלכה, חלק א, א; סבה ומסובב ו׳HaMiddot leCheker haHalakhah, Part I, Method I 6
א׳ועי' בש"ך ח"מ (סי' ר"ב), דמחדש לשיטת הסוברים, דגם בצבורים צריך לומר קני ואגב ולא קני מטעם חצר "יען דאין חצרו קונה אלא כשהוא כבר חצרו, משא"כ הכא דחצרו ומתנתו באים כאחת", וכן כתב בס' קצ"ח לענין השוכר מקום "דרק אז יכול השוכר לקנות המטלטלין של המשכיר כשמשכיר לו החצר מתחילה ואח"כ הקנה לו המטלטלין, אבל שניהם כאחד לא".
1
ב׳ובאמת כבר קדמו בזה בשטמ"ק ב"מ (כ"ה ע"ב) בענין מצא בגל ובכותל ישן שבזה הוא מתרץ את קושית הראשונים שהקשו דליקני ליה חצרו לבעל הגל? עי"ש39בשטמ"ק שם מובא כן בשם תוס' חצוניות, ועיין שלטי גבורים והגהות אשר"י ב"מ שם שכתבו כהשטמ"ק [אבל שאר ראשונים שהביא שם לא תירצו כן אלא באופנים אחרים משמע דסבירא ליה דחצר קונה לבעליה גם דברים שהיו בחצר לפני הקנין]. וכן ביאר הקצוה"ח שם סי' קצח. אבל האחרונים (שו"ת נפש חיה בסוף הספר סי' ב, חי' הגר"ש שקאפ ב"מ סי' כג, קה"י ב"מ סי' כד) דחו שאין להוכיח מהשטמ"ק דמיירי לענין חצר שלא מדעתו, עיי"ש הטעם. אכן כתב החת"ס או"ח סי' קיז שיש ראיה לדעת הש"ך מדברי הריטב"א שכתב ד'עם ערים בצורות ביהודה' לא ייתכן בקנין חצר המשתמרת כיון שמיירי בבת אחת, וע"כ שהוא מדין קנין אגב, ובדברי יחזקאל סי' נח אות ג שדחה הראיה מדברי הריטב"א. ויעויין בתשובת הברוך טעם (עט"ח שם) שס"ל שכל דברי הש"ך אמורים דוקא לענין המעשה קנין הראשון, אך אח"כ יקנה מדין חצר, ולדעתו ליכא חסרון של באים כאחד, ועיין חתן סופר שמדברי השטמ"ק (אם הוא כדעת הש"ך), מוכח שלא כדבריו..
2
ג׳ובאמת כל הנ"ל עוד מאשרים יותר את הכלל של המושכל הראשון הנ"ל, שהסבה צריכה להיות קודם באיזה זמן ידוע לפני המסובב, ובכ"מ שחצרו קונה לו צריך להיות החצר שלו איזה רגע לפני הקנין של המטלטלין.
3
ד׳ובהציורים הנ"ל יש עוד רבותא יתירה מזה של הציור שמדבר עליו הקצוה"ח הנ"ל, דאילו זה האחרון קמשמע לן רק זה שאי אפשר שהסבה תוָלד מתוך המסובב, וע"כ אי אפשר שיקנה את השטר מתנה גופא ע"י קנין החצר המתהוה מתוך קנין השטר, שאיך שנתחיל בזה אנו באים לתלות את הסבה בהמסובב, כמובן. אבל בציורים האחרונים הנ"ל שהבאנו אנו רואים שלא רק שאי אפשר שהסבה תוָלד מתוך המסובב אלא שאי אפשר ג"כ שיתהוו שניהם כאחת, או כנ"ל שתמיד צריכה הסבה להיות איזה רגע לפני המסובב.
4