המידות לחקר ההלכה, חלק א, ב; סבה והעדר הסבה ט״זHaMiddot leCheker haHalakhah, Part I, Method II 16

א׳אמרנו, דבטומאה וטהרה אפשר לדעת תמיד מהי הסבה הגורמת ומהו העדר הסבה, כלומר, דלכתחילה בודאי מעשה הטומאה היא הסבה הגורמת לטומאה, ואחר כך, כשכבר באה הטומאה, הנה הטהרה במקוה היא הסבה הגורמת לטהרה, אבל לפעמים שגם בזה גופא נופל הספק מהי בזה הסבה ומהו העדר הסבה.

ב׳למשל, בזב וזבה שצריכים לישב שבעה נקיים וראיה באמצע סותרת וצריכים להתחיל מחדש, שיש להסתפק, אם הראיה היא סבה לטומאה חדשה, כלומר, דמקודם הועמדה עליהם רק טומאה של שבעה ימים לבד, אלא דהראיה היא סבה להעמדת טומאה חדשה שוב על שבעה ימים, ונמצא לפ"ז, דהראיה היא סבה לטומאה ואי הראיה היא העדר הסבה, או להיפך דה"נקיים" - העדר הראיה - הוא סבה לטהרה, כלומר, דאפשר שבזב כשראה שתי פעמים וזבה כשראתה שלש פעמים חלה עליהם טומאה עולמית אלא דה"נקיים" המה המטהרים והמסלקים את הטומאה, וממילא כשרואים באמצע אין זה בבחינת סבה אלא בבחינת העדר הסבה¹⁶⁹היה מקום לומר שנדון הראשונים והאחרונים (ראה תוס' כתובות עב, א, ראבי"ה פסחים סי' תקכו, ספר החינוך מצוה של, רדב"ז ח"ד סי' כז, ח"י סי' תפט סק"ז, חכ"צ החדשות סי' כה, שו"ת רע"א סי' כט ועוד אחרונים רבים) מדוע אין מברכים על ספירת זבה תלוי בזה, שדוקא אי נימא שהספירה היא חלק מהטהרה, אם כן מישך שייכא הבדיקה למצות הטבילה ושייך על זה ברכה. אולם אם הז' נקיים אינם אלא סיום הטומאה, הגם שדין הטומאה הוא מצות עשה להרמב"ם מ"מ מה שייך בזה ברכה. ועיין ר"י פרלא על הרס"ג עשין קעד וקעט שלדעת הרס"ג הספירה עצמה הוי מצוה. וראה נודע ביהודה מהדו"ת או"ח סי' קכג בתשובתו להג"ר ישעיה פיק שהסביר את דברי התוספות בכתובות שכתב דאין מברכין שמא תראה ותספור אין כוונתו מצד ברכה לבטלה (ראה בהערות על הנוב"י שיש ראשונים מפורשים שהוא מטעם זה), אלא זה גופא כוונתו שאין מצוה לספור וכל הספירה היא רק לזהירות, ועיין שם סי' קכד שאם היתה זו מצוה היתה המצוה שייכת למצות טבילה, ודו"ק..

ג׳וכבר הארכתי בזה בספרי דרך הקודש ח"א (ש"ג פ' כ') שאנו מוצאים בזה מחלוקת הראשונים, וביחוד הנ"מ מזה לענין חזקה, אם כשהתחילו לספור שבעה ימים נקיים נחשבים בחזקת טהרה או בחזקת טומאה שאנו מוצאים בזה מחלוקת רש"י ותוס' בזבחים (כ"ט ע"א)¹⁷⁰כך כתב הנודע ביהודה יו"ד קמא סי' מא ונז. והאחרונים האריכו בגדר זה של שבעה נקיים, ראה: פת"ש סי' קפז שרוב האחרונים חולקים על הנוב"י וס"ל שיש לה חזקת טהרה, וכן דעת הבינת אדם סי' ז אות ז. ועיי"ש באחרונים המוזכרים שדחו הראיה ממחלוקת רש"י ותוספות. וראה משך חכמה ויקרא טו, יג שמחלק בין זב שאחר שפסק לראות חזר לטבעו והוי חזקת טהרה, לזבה שכיון שטבעה הוא כך לית לה חזקת טהרה..