המידות לחקר ההלכה, חלק א, ב; סבה והעדר הסבה כ״הHaMiddot leCheker haHalakhah, Part I, Method II 25
א׳פעולה אחת המשמשת בתור סבה למסובבים הפכים, זאת אומרת, שיש בה בפעולה זו שני אופנים, שבאופן האחד היא מביאה לתוצאה מעט, ובאופן השני היא מביאה לתוצאה הפוכה, אכן כשע"י איזה מקרה אינה יכולה הפעולה שנעשית, אמנם, באופן ידוע לשמש בתור סבה למסובב, שצריך להסתובב ממנה, אם תשמש אז בתור סבה למסובב ההפכי או לא, בזה אנו מוצאים מחלוקת הראשונים.
1
ב׳למשל, מחלוקת הרא"ה ושאר הראשונים בשוחט בהמת חברו לשם עכו"ם, שהראשון פסק ב"בדק הבית", שאע"פ שלא אסרה ע"י מעשה מפני שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו, מ"מ באכילה אסורה "דלאו משום דאוסר דבר שאינו שלו, אלא משום דהאי גברא לא חזי ליה לשחיטה והוי ליה כנוחר, ובגמרא נמי אמרינן, דדוקא בישראל מומר הא בלא"ה אמרינן לצעורי קא מכוון לא מתסרא בהנאה, אבל באכילה אסורה דלא חזי לשחיטה כדאמרן", והטעם הוא כמו שהסביר הר"ן בפ"ב דחולין והט"ז ביו"ד (סי' ד' ס"ק ד') דהוא, משום דכיון דאמרינן אין אדם אוסר דבר שאינו שלו, ומסלקין את מעשה שחיטתו, הרי היא כמו שנשחטה מאליה, ואנן קי"ל נפלה סכין ושחטה פסולה דכתיב "וזבחת ואכלת", מה שאתה זובח אתה אוכל.
2
ג׳ויש לנו הציור הנ"ל בשלימותו, דהנה פעולת השחיטה משמשת לנו בתור סבה למסובבים הפוכים, גם להיתר, כששחט בסתם, וגם לאיסור הנאה כששחט לשם עכו"ם, ואם שחט בהמת חברו לשם עכו"ם, למדס"ל אין אדם אוסר דבר שאינו שלו, ואין בכח השחיטה לשמש בתור סבה לאיסור, הנה לפי שיטת הרא"ה אין בכחה כבר ג"כ לשמש בתור סבה להיתר, אלא נשאר ממילא הצד של העדר הסבה, שזהו איסור אכילה והיתר הנאה, מפני שלהיתר אכילה אנו צריכים את השחיטה בתור סבה ובהעדר סבה נשאר ממילא האיסור199ראה לשון הר"ן, 'דהכא לאו איהו אוסר לה אלא דלא שרי לה, והוה לה כאילו נשחטה מאליה'. וכן הוא לשון הרא"ה בחידושיו לחולין, עיי"ש שהוסיף ודימה זאת גם לשוחט במגרה. אמנם בפשוטו לשון הר"ן שם מורה על איסור דרבנן עיין תבואות שור סי' ד סקי"ד והאריכו בזה האחרונים, ואכמ"ל., ולהיפך, באיסור הנאה משמשת השחיטה לעכו"ם בתור סבה. כי מקודם הרי לא היה בזה איסור, אבל להיתר הנאה כבר אין אנו דרושים לסבה, אלא שהוא העדר הסבה, וכשנשאר הצד של העדר הסבה, ממילא הוא אסור באכילה ומותר בהנאה200בגבורות שמונים להר"י ענגיל אופן מט ביאר באופן הפוך, שהטעם שנאסר באכילה הוא דמכיון שאנו צריכים למעשהו לענין ההיתר אכילה דבלא זה הוי כנשחטה מאליה, ממילא מהני מחשבת העבודה זרה לאוסרה עכ"פ במה שהתירה, עיי"ש. ובזה מתבאר לשון הר"ן שכתב שנאסרת באכילה עכ"פ כל שיש שם סרך עבודה זרה..
3
ד׳וממילא הראשונים החולקים על הרא"ה המה סוברים, שכן אפשר לבטל את הסבה למסובב הרגיל שצריך להסתובב ממנה - שבנ"ד הוא האיסור הנאה ע"י השחיטה לעכו"ם - ולשמשה בתור סבה למסובב המהופך, היינו להיתר האכילה201בפשוטו לכאורה אין המחלוקת תלויה בגדר זה ולא בגדר המבואר לקמיה בגהמ"ח, ומחלוקתם היא בהגדרת השוחט לעבודה זרה, אם אפשר לנתק בין ה'שחיטה' ל'עבודה זרה' כלומר דמה דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו הוא לענין זה שאינו יכול להגדיר את השחיטה כהקרבה לעבודה, וממילא שם שחיטה עלה ועדיפא משחיטה בלא כוונת גברא, או דלמא שאי אפשר לחלק ביניהם דשחיטה לעבודה זרה ליכא עלה שם שחיטה (ועיין מה שכתב הגאון המחבר להלן אות כט). ויעויין אהל משה (קאצנלבוגן) סי' כג שכתב שדעת הרא"ה והר"ן היא כמו שכתב היש"ש חולין פ"ב הביא דבריו הפמ"ג סי' סק"א שבמכוין בפירוש שלא לכוונת שחיטה לא מהני, ועיי"ש באהל משה שרצה לומר שמחלוקת הרשב"א והרא"ה תליא בזה, והאריך בזה הגאון המחבר להלן אות לא.
אמנם לפי המתבאר אפשר ששניהם מודים ליסוד היש"ש רק דהרשב"א סבירא ליה שמחשבת עבודה זרה אינה הפקעה משם שחיטה. ויעויין שם ברא"ה אי לר"ל דאין מחשבין מעבודה לעבודה ולא ילפינן חוץ מפנים מותר באכילה, ומבואר לכאורה דגם להרא"ה שחיטה לע"ז שם שחיטה עלה. ובעיקר סברת הרא"ה ראה מש"כ הגר"ש שקאפ בחוברת כנסת ישראל שנת תרצא, (הובאה בחידושי ר' שמעון שקאפ (ירושלים תשנג) בחלק הליקוטים ובמהדורות הישנות בסוף בבא בתרא). וע"ע חוו"ד סי' א סי"א וישועות יעקב סי' ד שם שהוא מטעם אי עביד לא מהני..
אמנם לפי המתבאר אפשר ששניהם מודים ליסוד היש"ש רק דהרשב"א סבירא ליה שמחשבת עבודה זרה אינה הפקעה משם שחיטה. ויעויין שם ברא"ה אי לר"ל דאין מחשבין מעבודה לעבודה ולא ילפינן חוץ מפנים מותר באכילה, ומבואר לכאורה דגם להרא"ה שחיטה לע"ז שם שחיטה עלה. ובעיקר סברת הרא"ה ראה מש"כ הגר"ש שקאפ בחוברת כנסת ישראל שנת תרצא, (הובאה בחידושי ר' שמעון שקאפ (ירושלים תשנג) בחלק הליקוטים ובמהדורות הישנות בסוף בבא בתרא). וע"ע חוו"ד סי' א סי"א וישועות יעקב סי' ד שם שהוא מטעם אי עביד לא מהני..
4