המידות לחקר ההלכה, חלק א, ב; סבה והעדר הסבה ל״טHaMiddot leCheker haHalakhah, Part I, Method II 39
א׳ובאופן זה נשיג ג"כ את המכירה והגאולה בבתי ערי חומה, שאמנם מזה שאינו מועיל שמה טענת אונס כנ"ל נראה כדברי הקצוה"ח, שהגאולה פועלת בחיוב, זאת אומרת, שהמכירה בראשיתה היתה החלטית, אלא שהגאולה מוציאה אח"כ מרשות הלוקח לרשות המוכר, אבל, מאידך גיסא, הלא צדק ה"נתיבות" שמביא ראיה מהא דאמרינן שזהו בכלל רבית, אלא שהתורה התירתה, משמע בהדיא, דלכתחילה לא הועמדה המכירה רק באופן תנאי כנ"ל, אך לפי דרכנו שני הדברים יחד אמת, דאמנם המכירה כשהיא לעצמה היא החלטית והגאולה היא מצוה בפני עצמה, שע"י הגאולה נעשה מעין מכירה חדשה229עיין מנחת חינוך מצוה שמא שהבין דלסברא זו באמת יצטרכו לעשות מעשה קנין, אכן לא ראה דברי המשובב שעל ידי הגאולה מתבטלת המכירה למפרע., אלא שממילא יוצא מזה, שאין גמירת דעת מצד המוכר על מכירה החלטית, אלא על מכירה תנאית, וע"י זה יש בכך גם דין של רבית.
1
ב׳וממילא מסולקת קושית ה"אגודה" הנ"ל על הא דאמרינן "בראשונה היה נטמן יום שנים עשר חודש כדי שיהא הבית חלוט לו", שהקשה: הלא אונס הוא ואונס רחמנא פטריה? כי שוב שייך בזה תירוצו של הקצוה"ח הנ"ל, דאונס רחמנא חייביה לא אמרינן230ראה מה שכתב הגאון המחבר בענין זה להלן מדה יב., כי הגאולה כשהיא לעצמה איננה ענין שלילי אך ענין חיובי כנ"ל, ואי משום גמירת הדעת? הלא זו היא הנותנת, כי אם היתה עצה של הטמנה "ביום שנים עשר חודש כדי שיהיה הבית חלוט לו" הלא שוב יש ג"כ גמירת דעת על מכירה החלטית231קצת דחוק, וכי יודע הוא שלא יבוא קודם יום אחרון, או שלא יסכים הלוקח להגאל, ועכ"פ עשה כאן מכירה תנאית באם יהיה אפשרות לגאול..
2
ג׳ועי' בגיטין (ע"ד ב') "ואמר רבא מתקנתו של הלל נשמע, הרי זה גיטך על מנת שתתני לי מאתים זוז, נתנה לו מדעתו - מגורשת, בע"כ - אינה מגורשת, מדאיצטריך ליה להלל לתקוני נתינה בע"כ הויא לה נתינה, מכלל, דבעלמא נתינה בע"כ לא הויא נתינה", ועי' בתוס' שם ד"ה מכלל דבעלמא, ובחי' הרשב"א, שהקשו "בבתי ערי חומה דהוי כפרעון החוב דעליו לקבלם, פשיט דהוי כפרעון החוב - וכו' - ומה הצריך הלל לתקן?" אך לפ"ד אין כלל קושיא, דלפ"ז יוצא דעצם הגאולה אין זה בכלל פריעת חוב אלא בכלל קניה חדשה, אלא שמצד חסרון גמירת הדעת נעשה זה כמו חוב, או כמו מכירה לכתחילה על תנאי, אבל זהו רק אחרי התקנה, שבכל האופנים בטוח המוכר שיהיה ביכלתו לפדות, אכן, כאן, הלא אנו מדברים על עצם נחיצות התקנה, ומצד הדין בעצמו יש בגאולה לא סבה לפטור אך סבה לחיוב, כנ"ל.
3
ד׳באופן, שלפי הדין כשהוא לעצמו הנה לא המכירה נעשית על תנאי, אלא החזרה לרשות המוכר הוא על תנאי, בתנאי שהוא יגאל זאת בתוך שנים עשר חודש.
4
ה׳וההבדל הוא בזה, כי אם המכירה היתה על תנאי, זאת אומרת, בתנאי שלא יגאל במשך י"ב חודש, הנה הגאולה נחשבת לבטול התנאי כמובן, אבל אם אנו אומרים כנ"ל, שהחזרה נעשית על תנאי, הנה הגאולה היא בבחינת קיום התנאי, ואם הגמרא מדמה זאת ל"הר"ז גיטך עמ"נ שתתני לי מאתים זוז" ששם בודאי הנתינה היא קיום התנאי, שמע מינה כדברינו הנ"ל.
5
ו׳ואע"פ, שלפ"ד אפשר, שהגאולה בבתי ערי חומה אין זה בכלל תנאי, אלא זהו בכלל מעשה חדש, קניה חדשה לגמרי? אך, כנראה, שהמעשה נחשב בזה דין התורה, כי הלא ס"ס עצם הגאולה בא אפילו בלי רצון שניהם, אפילו כשאין הלוקח חפץ בזה ולא בכל הקנינים דעלמא שאי אפשר בלי רצון שניהם ובשביל כך נחשבת עצם הגאולה רק בתור תנאי.
6