המידות לחקר ההלכה, חלק א, ג; שתי סבות כ״דHaMiddot leCheker haHalakhah, Part I, Method III 24
א׳סבה או סימן. לפעמים יש דין המתהוה משתי סבות, שבאמת רק אחת מהן היא סבה גורמת והשניה באה רק בתור סימן. ונופל הספק, מהי הסבה הגורמת ומהו הסימן.
1
ב׳וציור שכזה יש לנו בטריפות שיש שמונה עשרה טריפות ועל כולן נאמר: "זה הכלל כל שאין כמוה חיה טריפה".
2
ג׳ומתעורר הספק ממילא, אם מעשי הטרפות הם הסבות הגורמות, למשל "נקובת הושט ופסוקת הגרגרת ניקב קרום של מוח" וכו', הנה הנקיבה והפסיקה הן הן שגורמות לדין טריפות, והכלל "כל שאין כמוה חיה" הוא רק לסימן, כדי לסמן במקום שיש לנו ספק אם זה נכנס בכלל שמונה עשרה טריפות, או להיפך, דסבת הטריפה היא ה"כל שאין כמוה חיה", וכל מעשי הטריפות באים רק לסימן, כדי לדעת שכל אלו מביאים ל"שאין כמוה חיה".
3
ד׳והנ"מ הוא כשאנו רואים בה בבהמה, באופן ודאי, אחד ממעשי הח"י טריפות והיא חיה אחרי י"ב חודש, שאם כל הסבה הגורמת לטריפה היא ה"כל שאין כמוה חיה", ומאחרי שהיא חיה הרי אין כל ספק של טרפות בזה, אבל אם נימא דזה בא רק לסימן, הנה כל סימן נאמר רק עפ"י רוב וזה מועיל רק במקום ספיקא, דמספק אנו תולים ברוב, אבל בודאי על כרחך שהוא מן המעוט.
4
ה׳ובאמת, אנו מוצאים ששיטת רוב הראשונים היא דודאי טריפה אינו מועיל גם אם חיתה אחרי י"ב חודש.
5
ו׳ועכ"פ נתוסף לנו ע"י זה עוד ציור חדש בשתי סבות, שהאחת באה בתור סבה גורמת והשניה בתור סימן.
6