המידות לחקר ההלכה, חלק א, ג; שתי סבות ל״דHaMiddot leCheker haHalakhah, Part I, Method III 34
א׳בכל מקום כשיש שתי סבות והן צריכות להיות רצופות בלי הפסק איזה מעשה ביניהן, ואם היה הפסק זה מעכב, יש להסתפק, אם ההפסק מבטל את הסבה הראשונה, או שזה מבטל את הסבה השניה.
1
ב׳והציור הזה יש לנו בגט, שהתורה אמרה "וכתב ונתן", כלומר, שגם הכתיבה וגם הנתינה משמשות בתור הסבות של הגירושין, ואסור להיות הפסק של מעשה אחר ביניהם, כמו שאנו למדים את זה מ"וכתב ונתן", מי שאינו מחוסר אלא נתינה יצא זה שמחוסר קציצה ונתינה, הנה נופל הספק ממילא, אם החסרון כשיש קציצה בינתיים הוא בהכתיבה או בהנתינה355ובמושכל ראשון יהיה תלוי בזה דין כתב על גט תלוש ולבסוף חברו. ראה רשב"א שם ועיין חידושי הגרנ"ט גיטין סי' עח..
2
ג׳ודבר זה אנו למדים מתוס' גיטין (כ"א ע"ב), שהוכיחו שאין שום חסרון בכתב הגט על קלף גדול וחתכו בין הכתיבה להנתינה, כיון שהיה ראוי ליתן את כל הקלף, ואם היינו אומרים דהחסרון הוא בהנתינה, הלא ס"ס יש החסרון הזה שהפסיק במעשה הקציצה בין הכתיבה להנתינה, אלא ודאי דכל החסרון הוא בהכתיבה, וממילא, רק אז הוא החסרון כשבשעת הכתיבה היה מוכרח להיות ההפסק, אבל בכתב על קלף גדול, כיון שאין ההפסק מוכרח להיות, אז אפילו כשהיה הפסק לא איכפת לן.
3
ד׳ויש להסביר את זאת עוד ביתר ביאור, כי תמיד הכלל הוא ש"מה שעבר אין להשיב", וזהו מה שאמרו ג"כ בזבחים (כ"ט ע"א) "אמרת, אחד שהוכשר יחזור ויפסול"? ואם אנו תופסים שההפסק הוא פסול בהכתיבה, אע"פ שההפסק בא אחרי שכבר היתה הכתיבה, ע"כ דהחסרון הוא לא בעצם ההפסק אלא בההכרחיות של ההפסק, שזו היתה עוד לפני הכתיבה, משא"כ בכתב על קלף גדול, כיון שבשעת הכתיבה לא היתה ההכרחיות הזו אז כבר ההפסק לא מעלה ולא מוריד.
4